ג'ורג' צ'אפי
 | |
| ג'ורג' צ'אפי | |
| לידה |
28 בינואר 1848 ברוקוויל, אונטריו קנדה |
|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 1932 (בגיל 84) אונטריו בקליפורניה |
| מדינה |
 קנדה,  ארצות הברית,  אוסטרליה |
| פעילות בולטת | הקמת יישובים ומערכות השקיה בקליפורניה ואוסטרליה |
| מקצוע | מהנדס |
ג'ורג' צ'אפי (באנגלית: George Chaffey; 28 בינואר 1848 – 1 במרץ 1932) היה מהנדס יליד קנדה שפיתח יחד עם אחיו, ויליאם, אזורים נרחבים בדרום קליפורניה, כולל הקהילה לעתיד של אטיוונדה (Etiwanda),[א] אונטריו (Ontario) ואפלנד (Upland). האחים יזמו הקמת ופיתוח יישובים בצורה דומה באוסטרליה שמהם התפתחו העיר מילדורה (Mildura) והעיירה רנמרק (Renmark).[1]
ביוגרפיה
צ'אפי נולד בברוקוויל, אונטריו בקנדה למשפחה ממוצא סקוטי. הוא למד בבית הספר בקינגסטון על ימת אונטריו. אף שלא מצא עניין בלימודים בבית הספר, הוא קרא ספרי הנדסה מהספרייה המקומית. צ'אפי עזב את בית הספר בגיל 13, ומכיוון שהוקסם מהנעשה במספנה של אביו הוא נעשה חניך מהנדס ימי במאי 1862.[1] ב-1880 הוא כבר עשה שם לעצמו כמתכנן ספינות לשיט בימות הגדולות.
בזמן שביקר את אביו בקליפורניה באותה שנה הוא מצא עניין בצורת ההתיישבות וההשקיה בריברסייד. עד 1886 הקימו ויליאם וג'ורג' צ'אפי את מושבות ההשקיה (irrigation colonies) אטיוונדה, אונטריו ואפלנד, שהצליחו היטב, הודות לשימוש בכלים חדשניים כדוגמת מערכות הידרואלקטריות שהשתמשו בנהרות הרריים, חברות מים משותפות שמנעו ויכוחים על זכויות מים, וקולג' שנתרם על ידי משפחת צ'אפי. מערכת החשמל החדשנית שהקים באטיוונדה הובילה את עיריית לוס אנג'לס לשכור את שירותיו בתכנון מערכת תאורת הרחוב הראשונה של העיר. בסופו של דבר הוא הפך לנשיא ולמהנדס של חברת החשמל של לוס אנג'לס (Los Angeles Electric Company).
ב-1886 הוזמנו ויליאם וג'ורג' צ'אפי על ידי הממשלות הקולוניאליות של המדינות ויקטוריה ואוסטרליה הדרומית באוסטרליה להקים מיזמי השקיה. השניים הקימו כמה יישובים, תחילה את רנמרק באוסטרליה הדרומית ואחר כך את מילדורה בוויקטוריה. מיזמים אלו נכשלו כספית וג'ורג' צ'אפי שב לקליפורניה. ויליאם, לעומת זאת, נשאר במילדורה, שבסופו של דבר הפכה לסיפור הצלחה.[ב]
מאוחר יותר הצטרף צ'אפי לחברת הפיתוח של קליפורניה כמהנדס ראשי ותכנן את תעלת אלאמו שנועדה להוביל מים מנהר הקולורדו אל האזור שאז כונה מדבר קולורדו. על מנת על מנת לשכנע מתיישבים לעבור אל האזור המדברי הקימו צ'אפי ושותפים נוספים חברה נפרדת חברת הקרקע אימפריאל (Imperial Land Company) שהקימה יישובים באזור ושינתה את שם האזור לעמק אימפריאל ("עמק קיסרי"). צ'אפי ושותפיו האמינו כי השם החדש יבוא אנשים נוספים לדרום-מערב קליפורניה.
ב-1905 רכש צ'אפי את חוותו של ג'ון שפרד במאנזנר (Manzanar) השוכנת בעמק אוואנס (Owens Valley). צ'אפי חילק את החווה וחוות שכנות לשטחי משנה והקים את העיירה מאנזנר ב-1910.[3][4] לצורך כך הקים צ'אפי את חברת שיפור עמק אוואנס (Owens Valley Improvement Company) שבנתה מערכת השקיה ושתלה אלפי עצי פרי.[3] ב-1920 היו בעיירה יותר מעשרים וחמישה בתים, בית ספר ובו שני חדרים, בית עירייה, וחנות כללית.[4] בערך באותו הזמן גדלו באזור עצי פרי על שטח של 20,000 דונם: עצי תפוח, אגס ואפרסק, יחד עם ענבים, שזיפים, תפוחי אדמה, תירס, אלפלפה וגינות ירק ופרחים גדולות.[3][5]
ב-1912, עקר צ'אפי לויטייר (Whittier) בקליפורניה, והצטרף לבנו ג'ון, שם חי מספר שנים כשהוא מטפל באן, אשתו הנכה. מאוחר יותר פרש לסן דייגו. הוא מת באונטריו בקליפורניה ב-1 במרץ 1932 ונקבר בפארק ההנצחה בלוויו (Bellevue Memorial Park) באונטריו.
לקריאה נוספת
- Alexander, J. A. (1928) The life of George Chaffey; a story of irrigation beginnings in California and Australia. Melbourne: Macmillan & co. ltd.
- Fogarty, John P. (1967). George Chaffey. Great Australians. Melbourne: Oxford University Press.
- Klotz, Esther H.; Hall, Joan H. (1985). Adobes, Bungalows, and Mansions of Riverside, California (1st ed.). Riverside, California: Riverside Museum Press. p. 335. ISBN 0-935661-11-5.
- Tyrrell, Ian. (1999) True gardens of the Gods : Californian-Australian environmental reform, 1860-1930. Berkeley: University of California Press. מסת"ב 0-520-21346-7
ביאורים
- ^ כיום פרוור מזרחי של העיר רנצ'ו קוקמונגה (Rancho Cucamonga), מזרחית ללוס אנג'לס
- ^ שנים אחר-כך טענה היסטוריונית אוסטרלית כי הקמת המושבות לוותה במעשי שחיתות, שקרים וגזענות.[2]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Chaffey, George (1848–1932), Australian Dictionary of Biography
- ^ What's the real history of Australia's first irrigation colony?
- ^ 3.0 3.1 3.2 "Manzanar National Historic Site – Orchard Community (U.S. National Park Service)". National Park Service, United States Department of the Interior.
- ^ 4.0 4.1 Burton, Jeffery F. (1996). Three Farewells To Manzanar: The Archeology of Manzanar National Historic Site, California. Part 1: Chapters 1–14. Western Archaeological and Conservation Center, National Park Service, US Department of the Interior. p. 3. Publications in Anthropology 67.
- ^ DeBoer, Lucille (1993). "Following Manzanar: A Life Story" (PDF). The Album, Times & Tales of Inyo-Mono. Chalfant Press.
34246833ג'ורג' צ'אפי