ג'ורג' למיו
 | |||||
| דיוקנו הרשמי של למיו בסנאט, 2009 | |||||
| לידה |
21 במאי 1969 (גיל: 55) פורט לודרדייל, פלורידה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ג'ורג' סטיבן למיו | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת אמורי אוניברסיטת ג'ורג'טאון | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
ג'ורג' סטיבן למיו (באנגלית: George Stephen LeMieux; נולד ב-21 במאי 1969) הוא פוליטיקאי לשעבר ויועץ פוליטי אמריקאי שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת פלורידה בין השנים 2009–2011. בהווה הוא יושב ראש משרד עורכי הדין "גנסטר יוקלי וסטיוארט בע"מ" שבסיסו בפלורידה. בעבר היה ראש הסגל של מושל פלורידהצ'ארלי כריסט. הוא כיהן כסגן התובע הכללי של פלורידה ונזקף לזכותו מסע הבחירות המוצלח של כריסט לתפקיד המושל.[1] בשנת 2009, כריסט מינה את למיו לסנאטור במקום מל מרטינז, שהתפטר מתפקידו.
ביוגרפיה
ראשית חייו והשכלה
למיו נולד ב-21 במאי 1969 בפורט לודרדייל שבפלורידה, בנם של קארן אן (לבית האקשטיין) וג'ורג' הארווי למיו,[2] קבלן בניין ומזכיר בחברה. הוא גדל בקורל ספרינגס שבפלורידה,[3] והשלים את לימודיו התיכוניים ב-1987 בתיכון קורל ספרינגס. לאחר מכן נרשם לאוניברסיטת אמורי, שם למד מדע המדינה, וכיהן כיו"ר סניף בטא אפסילון של אחוות דלתא טאו דלתא. הוא השלים את לימודיו בהצטיינות ב-1991. הוא היה הנואם הראשי בטקס הסיום של לימודיו. לאחר מכן, בשנת 1994, השלים לימודי תואר שני במשפטים בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון.
לאחר לימודיו הגבוהים עבד בלשכתו של חבר הקונגרס קליי שו (אנ') ובמשרדו של הסנאטור קוני מאק. ב-1994 הצטרף למשרד עורכי הדין "גנסטר יוקלי וסטיוארט בע"מ" בפורט לודרדייל. כעורך דין התמקד בפתרון סכסוכים עסקיים וממשלתיים ובייעוץ למנכ"לים ולמנהיגים בכירים במגזר העסקי, המשפטי והממשלתי. הוא המשיך לעסוק בתחום המשפטי במשך שמונה שנים, עת עזב את עריכת הדין הפרטית כדי לשמש כסגן התובע הכללי של פלורידה וסגן התובע הכללי וראש צוות במשרד התובע הכללי, שם פיקח על יותר מ-400 עורכי דין ועל 1,300 עובדים בסך הכול.
קריירה בשירות הציבורי
.jpg)
למיו עבד בשיתוף פעולה הדוק עם צ'ארלי כריסט והוביל את מסע הבחירות של כריסט לתפקיד מושל פלורידה.[1] הידידות ביניהם החלה בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאשר כריסט היה חבר הסנאט של פלורידה ולמיו פעל להרחבת אחיזת המפלגה הרפובליקנית במחוז בראוארד, שהיה מעוז דמוקרטי מובהק.[4]
בשנת 1998 התמודד למיו לבית המחוקקים של פלורידה מול המועמדת הדמוקרטית טרייסי סטאפורד, שהחזיקה במושבה כבר ארבע תקופות כהונה. לפי העיתון "St. Petersburg Times", במהלך מסע הבחירות ביקר למיו ביותר מעשרת אלפים בתי מגורים במחוז, ששורטט במיוחד כדי להבטיח שמועמד דמוקרטי יזכה בבחירות. הוא התמקד בנושאים כמו הבטחת ביטוח בריאות טוב יותר, ייעול המערכת הבירוקרטית וצמצום הצפיפות בכיתות הלימוד. הוא הוא גם תמך בהגבלת הסכום שחברות מחוץ למדינה יכולות לתרום למועמדים בפלורידה למאה דולר אמריקאי בלבד, כדרך לאפשר לאנשים עובדים להשפיע יותר על בחירות. לאחר שהפסיד במרוץ, מונה למיו ליושב ראש המפלגה הרפובליקנית במחוז בראוארד.
בשנת 2002 ביקש כריסט מלמיו להיות ראש הסגל שלו במשרד התובע הכללי, ובעקבות כך עזב את משרד גנסטר יוקלי כדי למלא את התפקיד עם השבעתו של כריסט לתובע הכללי ב-7 בינואר 2003. למיו שימש גם כראש הסגל במסע הבחירות של כריסט ב-2006 למשרת המושל, בו כריסט ניצח את יריבו טום גלגר בהפרש של 32 אחוז וזכה במועמדות המפלגה הרפובליקנית. כמנהל מסע הבחירות הגה למיו את המצע של כריסט וביצע מהלכים אסטרטגיים שונים כמו דרישה להצבת דוכני נאומים בעימות הבחירות השני במקום שולחנות ישיבה, והחלטה שכריסט לא ילווה את הנשיא ג'ורג' ווקר בוש ביום לפני הבחירות. כשנשאל מדוע כריסט לא השתתף בביקור הנשיא בפלורידה, קארל רוב הגיב "פשוט תשאל את ג'ורג' למיו".[5] הוא גם ייעץ לכריסט בנוגע לבחירת עמיתו למרוץ ג'ף קוטקאמפ. כריסט ניצח את דייוויס והושבע כמושל פלורידה ב-2 בינואר 2007.
במהלך שירותו הציבורי ניהל למיו יותר מ-400 עורכי דין כסגן התובע הכללי, הוביל משא ומתן עם שבט הסמינול בפלורידה כראש הסגל של המושל, ופיקח על כל היבטי משרד המושל כולל סדר היום החקיקתי של המושל, יוזמות מדיניות וניהול הסוכנויות הכפופות למושל.[6] בסמוך לעזיבתו את השירות הציבורי, הוא נטל על עצמו את תפקיד איש הקשר של המושל כריסט ל"מועצת 100",[7] קבוצה לא מפלגתית של מנהיגי עסקים רבי עוצמה, וציין שכריסט ביקש ממנו לעבוד עם המועצה כדי למצוא דרכים לסייע לעסקים.
חזרתו למגזר הפרטי
בינואר 2008, למיו חזר לעבוד במשרד עורכי הדין של גנסטר יוקלי, ופעל הן במשרד בפורט לודרדייל והן במשרד החדש יותר בטלהסי. בתוך שלושה חודשים מחזרתו, למיו מונה ליו"ר המשרד.
הסנאט של ארצות הברית
בתחילת אוגוסט 2009 הודיע הסנאטור מל מרטינז כי יתפטר מתפקידו תוך פרק זמן קצר. ב-28 באוגוסט מונה למיו בידי המושל כריסט למלא את מקומו של מרטינז בסנאט, מה שעורר ביקורת ציבורית הן בצד הרפובליקני והן בצד הדמוקרטי. המפלגה הדמוקרטית בפלורידה טענה ל"נפוטיזם", בעוד יו"ר בית הנבחרים של פלורידה מרקו רוביו כינה את המינוי של למיו "מאכזב". למיו הושבע לכהונתו בסנאט ב-9 בספטמבר 2009.
בראשית כהונתו בסנאט הציע למיו את "פתרון 2007", תוכנית לחיסול הגירעון התקציבי של ארצות הברית עד 2013 וצמצום החוב הציבורי הלאומי כמעט בחצי עד 2020.[8]
ב-13 במאי 2010 אימץ הסנאט תיקון לחוק הרפורמה הרגולטורית הפיננסית שהיה אז בתהליך, שנכתב על ידי למיו והסנאטורית מריה קנטוול מוושינגטון.[9] מאמר מערכת בוול סטריט ג'ורנל שיבח את תיקון למיו וטען שהרפורמות שלו "יפרקו את מערכת הדירוגים הפיננסיים שזכתה לתמיכה או הסדרה מצד הממשלה" וכי "למיו רוצה שהמוסדות יבצעו בדיקה מעמיקה על הנכסים שהם מחזיקים במקום פשוט להיענות לחוק על ידי החזקת נכסים עם דירוג גבוה מ-S&P".[10]
למיו היה מעורב בניסיון המתוקשר למנוע את מינוי מועמד הנשיא ברק אובמה לשגריר ארצות הברית בברזיל, תומאס א. שאנון הבן, מינוי שאושר בסופו של דבר.[11] במהלך כהונתו בסנאט זכה למיו להכרה על הישגיו בתחום התמיכה בעסקים ורפורמת מיסים, שהתבטאה במתן דירוג של 93% מאיגוד משלמי המיסים הלאומי ופרס "רוח היזמות" מלשכת הסחר של ארצות הברית.[12]
בחירות 2012 לסנאט של ארצות הברית
ב-15 באפריל 2011 הכריז למיו על מועמדותו לתקופה מלאה בסנאט במושבו הסנאטור הדמוקרטי ביל נלסון. במהלך מסע הבחירות לסנאט ביסס למיו את מצעו על אחריות פיסקלית[13] עד שעזב את המירוץ ב-20 ביוני 2012. לאחר מכן הוא תמך במועמדות של חבר בית הנבחרים של ארצות הברית הרפובליקני קוני מאק הרביעי.[14]
מרכז למיו למדיניות ציבורית
ב-7 בדצמבר 2012, למיו ופרופ' ויליאם מ. ב. פלמינג הבן, נשיא אוניברסיטת פאלם ביץ' אטלנטיק, ייסדו את "מרכז למיו למדיניות ציבורית".[15] לפי דברי נשיא האוניברסיטה, "המרכז יציע לסטודנטים הזדמנויות ליצור קשר עם אנשי ממשלה מדינתיים ולאומיים, עיתונאים, סופרים, אקדמאים ומובילי דעה אחרים בנושאים החשובים לפלורידה, לארצות הברית ולעולם. המרכז יארח סדרת הרצאות אינטראקטיביות שנתיות עם דוברים בולטים בנושאי מדיניות ציבורית ומנהיגות משרתת".
ב-6 בדצמבר 2010, למיו החליט שמסמכיו האישיים וזיכרונותיו מכהונתו בסנאט של ארצות הברית יאוחסנו בספריית וורן של אוניברסיטת פאלם ביץ' אטלנטיק.[16]
משפחתו
ללמיו יש שלושה בנים, ג'ורג', טיילור וצ'ייס, ובת אחת מדלן.
קישורים חיצוניים
- ג'ורג' למיו באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Bousquet, Steve (2006-11-12). "In Crist's Camp, he was the 'maestro'". St. Petersburg Times. נבדק ב-2008-10-16.
- ↑ "Ancestry | Genealogy, Family Trees & Family History Records". freepages.genealogy.rootsweb.ancestry.com (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2012-06-30. נבדק ב-2018-07-24.
- ↑ LeMieux, George. "About George LeMieux". אורכב מ-המקור ב-2008-05-01. נבדק ב-2008-10-16.
- ↑ Gibson, William (19 באוקטובר 2009). "LeMieux reflects Broward roots and Crist influence". Sun Sentinel.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Catanese, David; Raju, Manu (15 בדצמבר 2010). "Can George LeMieux escape Charlie Crist's orbit?". Politico.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Gunster Yoakley Names George Lemieux Chairman of the Firm". 2008-03-31. אורכב מ-המקור ב-5 ביולי 2008. נבדק ב-2008-11-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Bousquet, Steve (2008-01-11). "George LeMieux, business liaison". St. Petersburg Times. אורכב מ-המקור ב-2 בספטמבר 2009. נבדק ב-2008-11-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "LeMieux Plan Would Eliminate Deficit".
- ↑ Herszenhorn, David (2010-05-13). "Senate Acts on Credit Ratings Agencies". The New York Times.
- ↑ "The Credit Raters Brawl". The Wall Street Journal. 2010-05-14.
- ↑ Goodman, Joshua (2009-11-19). "Boeing May Lose $7.5 Bln Brazil Sale as Envoy Stalls". Bloomberg.com. נבדק ב-2011-07-22.
- ↑ "Spirit of Enterprise Awards 2010 | U.S. Chamber of Commerce". Uschamber.com. אורכב מ-המקור ב-2011-08-05. נבדק ב-2011-07-22.
- ↑ "LeMieux makes first campaign pitich in Tampa to GOP". .tbo.com. אורכב מ-המקור ב-2013-02-03. נבדק ב-2011-07-22.
- ↑ Blake, Aaron (20 ביוני 2012). "George LeMieux drops out of Florida Senate race". The New York Times. נבדק ב-23 ביוני 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ PBAU says (2012-12-07). "LeMieux Center announcement". pba.edu. נבדק ב-2013-01-07.
- ↑ "LeMieux selects PBA". pba.edu. 2010-12-06. נבדק ב-2013-01-07.
ג'ורג' למיו40492792Q978350