ג'ורג' ביסיל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ג'ורג' ויליאם ביסיל (באנגלית: George William Bissill; 22 ביוני 1896[1] - 14 בספטמבר 1973) היה כורה, צייר ומעצב רהיטים בריטי. ציוריו של ביסיל מוחזקים במספר אוספים ציבוריים חשובים, כולל גלריית טייט, המוזיאון הלאומי של צפון אירלנד והגלריה לאמנות במנצ'סטר. [2] ביסיל היה ידוע בנופיו ובציוריו הפיגורטיביים בשמן, בצבעי מים ובחיתוכי עץ. [3]
ראשית החיים
ג'ורג' ביסיל נולד בפיירפורד גלוסטרשייר, אך עד מהרה עברה המשפחה לכפר הכורים לנגלי מיל בדרבישייר, שם עבד אביו כעובד רכבת. בגיל 13 ג'ורג' נשלח למכרה, שם עבד, בתחילה עם סוסי פוני, ואז בכריית הפחם, עד 1915 כשהצטרף כחייל לגדוד רובאים המלכותיים (הגדוד הראשון) כדי להילחם במלחמת העולם הראשונה. הוא קיווה להימלט מחיי המחתרת, אך ככורה לשעבר הוא הוכשר מיד להיות חבלן, במינהור, נטרול מוקשים ולהניח מוקשים בקווי האויב. כשעבד ליד בת'ון בצרפת הוא נפגע מקריסת מנהרה ובהמשך המלחמה הוא נפגע מהתקפת גז קשה. בשנת 1918 הוא שוחרר מהצבא.
עם הפנסיה הצבאית שלו בילה כמה חודשים בבית הספר לאמנות בנוטינגהאם, אבל הוא כבר פיתח את הסגנון והנושא הייחודי שלו, ואמר אחר כך שהמכרה היה בית הספר היחיד לאמנות שהוא היה זקוק לו.
לונדון ופריז
לאחר תקופה מסוימת שעבד כדוור כפרי, במהלכה הציג בתערוכה השנתית של מועדון האמנויות אילקסטון, הוא החליט לנסות לקחת את עבודתו ללונדון. הוא הגיע ללונדון בשנת 1922 והציג את עבודותיו כאמן מדרכה מחוץ לבית בוש. שם הוא 'נצפה' על ידי חבר בליגת האמנויות, אשר לקח בשנת 1924 תיק מציורי הכרייה שלו לתערוכות ברחבי הארץ.
זמן קצר לאחר מכן, גלריית רדפרן ברחוב בונד הציעה לו להציג תערוכה שקיבלה שבחי ביקורת גדולים באפריל 1925. ביסיל התפרסם מיד וגרם לתחושה חזקה בתמונותיו של כורים העמלים מתחת לאדמה. זה היה נושא חדש בעיני קהילת האמנות בלונדון, עשר שנים לפני שציירי קבוצת אשינגטון הגיעו לתהילה. התערוכה סוקרה על ידי כל מבקרי האמנות והעיתונים הגדולים. תערוכות אחרות בגלריית רדפן הגיעו לאחר מכן וביסיל עבד בהצלחה בלונדון במשך 5–6 השנים הבאות.
זמן קצר לאחר פתיחת התערוכה הראשונה בשנת 1925 פגש ביסיל את מבקר הבלט, הסופר ואספן האמנות ארנולד הסקל, שלקח אותו לביקור בפריז. כאן למד ביסיל את אומנות חריטת העץ, והפיק כמה מעבודותיו המשובחות ביותר, והרחיב את נושאיו כך שיכללו רקדני בלט, תפאורות ותמונות מחיי פריז. כשהציג את עבודותיו בגלריה לה נובל הסור, הוא שוב הצליח מאוד מבחינה מסחרית. בשובו ללונדון הוציאה גלריית רדפרן תיק חריטות העץ שלו, עם הקדמה מאת ארנולד הסקל.
עיצוב
בשנת 1926 הזמין ארנולד הסקל את ביסיל לבצע את כל תוכנית עיצוב הפנים לביתו החדש בקנזינגטון. תמונות שנותרו מהבית מציגות חדרים, מרוהטים ביצירותיו של ביסיל בסגנון אר דקו, עם הרבה מעבודות האמנות שלו על הקירות. כל זה אבד כאשר בשנת 1941 נפלה פצצה שהרסה את הבית לחלוטין.
עבודה תעשייתית
ביסיל יצר פוסטרים עבור חברות שונות כולל הדואר וחברות דלק. שעבורם הוא עיצב גם סדרת פרסומות בעיתונים. הוא תרם לקמפיין המפורסם של חברת הדלק "של", עם ציורים של וויקלו באירלנד וטייטון בגלוסטרשייר, לצד אמנים אחרים כמו ג'ון פייפר, סדריק מוריס, אדווין קלינאן ורבים אחרים.
נישואים
ביסיל עבר מלונדון בתחילת שנות השלושים, וחזר לאזור כפרי ולמגע עם הטבע. בתחילה הוא התגורר בכפר הקטן איבת'ורפ בהמפשייר וכאן נישא לאשה את גלדיס סוואן, אותה פגש בלונדון. הם עברו בשנת 1935 לכפר הסמוך אשמנסוורת' והתגוררו שם למשך שארית חייהם.
מאותה תקופה ביסיל כינה את עצמו 'צייר נוף'. אך הוא גם התחיל לשחזר תמונות והתפרסם כסוחר במשרדי האמנות המקומיים. הוא בילה את רוב זמנו בציור הנוף המקומי, וסצינות השלג שלו הפכו פופולריות במיוחד. בשנת 1941 תרם כמה צבעי מים לפרויקט תעוד בריטניה של קנת קלארק.
ג'ורג' ביסיל נפטר באשמנסוורת' בשנת 1973, בן 77.
אשתו גלדיס נפטרה בשנת 1983. לא היו להם ילדים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Tate, George Bissill 1896–1973, Tate (באנגלית)
- ^ 15 paintings by or after George Bissill, artuk.org (באנגלית)
- ^ Windsor, Alan (1992), Handbook of modern British painting, 1900-1980, Scolar Press, p. 32
