ג'ונתן ריצ'רדסון
 |
ג'ונתן ריצ'רדסון (באנגלית: Jonathan Richardson; 12 בינואר 1667 – 28 במאי 1745), המכונה לעיתים "האב" כדי להבדיל אותו מבנו (ג'ונתן ריצ'רדסון הבן), היה אמן אנגלי, אספן רישומים וסופר על אמנות. היה צייר דיוקנאות בלונדון. הוא נחשב על ידי כמה מבקרי האמנות כאחד משלושת הציירים החשובים בתקופתו. הוא היה המורה של תומאס הדסון וג'ורג' קנפטון.[1]
חיים
ריצ'רדסון נולד בקהילת סנט בוטולף, בישופסגייט בלונדון ב־12 בינואר 1667 לוויליאם ומרי ריצ'רדסון. בשנת 1672 נפטר אביו ואמו התחתנה שוב. ריצ'רדסון הפך לחניך מצטיין, אך הוא שוחרר מוקדם מהחניכות כשהמורה שלו פרש. ריצ'רדסון היה בר מזל וקיבל בהמשך חניכות ציור אצל ג'ון ריילי. הוא למד את אמנות הדיוקנאות מריילי בעודו גר בבית אדונו. אשתו של ריצ'רדסון הייתה אחייניתה של ריילי.[2]
על פי סמואל ג'ונסון, ריצ'רדסון השפיע לא פחות כסופר מאשר כצייר. הוא זכה לבירכתו של ג'ושוע ריינולדס על דבריו בתאוריה של הציור בספרו "מאמר על תורת הציור" משנת 1715.[3] בשנת 1722 פרסם ריצ'רדסון עם בנו, ששמו היה גם ג'ונתן (1694–1771), ספר על כמה מהפסלים, התבליטים, הציורים והתמונות באיטליה (1722). הספר נכתב על ידי ריצ'רדסון האב תוך שימוש בחומרים שאסף בנו בעת שסייר באיטליה בשנת 1721. זה היה ספר פופולרי מאוד ושימש אנשים צעירים כבסיס ל"סיור הגדול" שלהם באיטליה. נאמר כי הספר הפך בסיס לרכישות עתידיות של אמנות על ידי אספנים עשירים ולכן השפיע על האינטרס האנגלי אצל האמנים הזרים.[4]
הספר גם סיפק מודל חשוב לתולדות האמנות של יוהאן יואכים וינקלמן (1764). ריצ'רדסון ובנו כתבו גם יחד את הערות וההסבר לספר "גן העדן האבוד" של ג'ון מילטון (1734). הערות אלה הן, בחלקן, היו תגובה למהדורה של ריצ'רד בנטלי משנת 1732, בה הוא לעיתים קרובות פגע בסגנונו של מילטון או מסמן קטעים יוצאי דופן בסוגריים מרובעים, בטענה שהם למעשה נכתבו של מישהו אחר. התגובות של ריצ'רדסון לבנטלי סייעה להניח את הבסיס לפרשנות מאוחרת של היצירה של מילטון.
מורשת
ריצ'רדסון נחשב לאחד משלושת הציירים החשובים בתקופתו עם צ'ארלס ג'רבאס ומייקל דאהל. הוא היה גם שרטט מצוין ופורה, ועשה מספר ציורי גיר של חברים ובני משפחה. מחקרים אחרונים שופכו אור גם על פעילותו כיוצר, שוב בעיקר בתחום הדיוקנאות. הוא היה המורה של תומאס הדסון וג'ורג' קנפטון. הוא צייר, וחרט דיוקנאות רבים, שזוכים להערכה רבה גם בהווה.[5]
כאשר ריצ'רדסון האב נפטר בבלומסברי ב־28 במאי 1745 הוא השאיר ארבע בנות, אחת מהן התחתנה עם תומאס הדסון הצייר, שהיה בעבר תלמידו של ריצ'רדסון. הוא הותיר אחריו גם את בנו, ג'ונתן ריצ'רדסון הצעיר (1694–1771). בנו התעסק בציור והדפסים.
ציור שעדיין נושא את סימן האספן של ריצ'רדסון צובר ערך משמעותי. ריצ'רדסון תואר כאחד מ"אספני הרישומים הגדולים בכל הזמנים".
ספרים שפרסם
- An Essay on the Theory of Painting (1715)
- An Essay on the Whole Art of Criticism as it Relates to Painting and an Argument in Behalf of the Science of a Connoisseur (1719)
- An Account of Some of the Statues, Bas-Reliefs, Drawings, and Pictures in Italy (1722)
- Explanatory notes and remarks on Milton's Paradise lost By J. Richardson, father and son. With the life of the author, and a discourse on the poem.
גלריה
-
אדמירל ג'ון באלצ'ן -
תומאס פנשאו -
ריצ'רד מיד -
רוברט הארלי
,_4th_of_Parsloes.jpeg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Jonathan Richardson - National Portrait Gallery, www.npg.org.uk (באנגלית)
- ^ Jonathan Richardson the Elder (British, 1667 - 1745) (Getty Museum), The J. Paul Getty in Los Angeles (באנגלית)
- ^ Lionel Henry Cust, Richardson Jonathon, Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 48
- ^ Jonathon Richardson (ארכיון)
- ^ 133 paintings by or after Jonathon Richardson the Elder, artuk.org (באנגלית)
32002523ג'ונתן ריצ'רדסון