ג'ון ר. הורנר

ג'ק הורנר
John "Jack" R. Horner
לידה	15 ביוני 1946 (גיל: 78)
ענף מדעי	פלאונטולוגיה
מקום מגורים	ארצות הברית
תרומות עיקריות
	חקר תהליכי גדילה של דינוזאורים

ג'ון "ג'ק" ר. הורנר (באנגלית: John "Jack" R. Horner; נולד ב-15 ביוני 1946) הוא פלאונטולוג אמריקאי מפורסם המתמחה בחקר דינוזאורים.

ביוגרפיה

הורנר נולד וגדל בשלבי, מונטנה. הוא למד 7 שנים באוניברסיטת מונטנה והתמחה בגאולוגיה וזואולוגיה. הוא שירת שנתיים בחיל הנחתים האמריקאי ושירת בכוחות המיוחדים בזמן מלחמת וייטנאם. הורנר לא השלים את התואר הראשון מאחר שנכשל בקורסים בשפה זרה (מאחר שיש לו דיסלקסיה והוא לא היה יכול לקרוא היטב גרמנית). למרות זאת הוא הגיש תזה מכובדת על הפאונה של אבן הגיר של Bear Gulch, אתר מאובנים מפורסם ושמור היטב לאורך המיסיסיפי. ב-1986 העניקה לו אוניברסיטת מונטנה דוקטורט במדע והוא זכה למלגת מק'ארתור (MacArthur Fellowship) היוקרתית.

הורנר פרסם יותר מ-100 מאמרים ו-6 ספרי מדע פופולרי (בהם Dinosaurs Under the Big Sky, וספר הילדים Maia: A Dinosaur Grows Up).

כיום הוא האוצר של מחלקת הפלאונטולוגיה במוזיאון הרי הרוקי, פרופסור לפלאונטולוגיה ואוצר מצורף למוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע. הוא גם מרצה בתוכנית ה-Honors Program היוקרתית באוניברסיטת המדינה מונטנה.

הורנר גם היה יועץ מדעי לסדרת הסרטים פארק היורה ועבד עם חברי ההפקה בכל הסרטים. ואולם ההפקה לא תמיד הקשיבה לעצותיו, למשל ביצירתם את הסטיגימולוק שע"פ הורנר נחשב לפרט צעיר של פכיצפלוזאורוס.

בנוסף הוא השתתף בסרט עולם היורה (2015) בתפקיד עובד תחזוקה (ליד חצר הולוסירפטורים).

הישגים מדעיים

באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 גילה הורנר את המאיאזאורה - דינוזאור הדרוזאורי המוכיח שהיו דינוזאורים שטיפלו בצאצאיהם.

הורנר גילה עוד מיני דינוזאורים בהם אורודרומאוס (Orodromeus makelai). על שמו נקראים מינים של אכלוזאורוס (Achelousaurus horneri) ואנאסזיזאורוס (Anasazisaurus horneri).

בקהיליה הפלאונטולוגית הורנר ידוע במחקריו על גדילה של דינוזאורים. ממחקריו הסיק הורנר שמינים רבים של דינוזאורים שנחשבו לסוגים נפרדים הם למעשה אותו סוג בשלבי גדילה שונים.

בעשור הראשון של המאה ה-21 עסקו צוותים של הורנר בחפירת וגילוי מאובנים ומצאו 5 פרטים של טירנוזאורוס רקס, אחד מהם אף גדול יותר מ"סו" - פרט של טירנוזאור שנחשב לגדול והשלם ביותר עד לגילויו של הורנר. הורנר טען שהטירנוזאורוס לא היה טורף מובהק ונהג כנראה לאכול יותר נבלות מאשר לצוד (עם זאת הוא היה הורג טרף פצוע או חלש). טיעון זה נראה בפירוט בתוכנית של ערוץ דיסקברי: העמק של הטירנוזאורוס רקס.

ב-2005 היה חלק מצוות מדענים שגילה רקמה רכה בתוך מאובן של טירנוזאורוס רקס.

ב-2010 פרסם עם ביחד עם תלמידו ג'ון סקנלה את המאמר המפורסם שטוען שטורוזאורוס הוא לא סוג טקסונומי נפרד אלא בעצם צורה מבוגרת של טריצרטופס. מאמר זה עורר ויכוח מדעי רחב שנמשך עד היום הזה והתזה שלו לא נהפכה לקונצנזוס מדעי.

בין תלמידיו הידועים נכללים הפלאונטולוגים המובילים גרגורי אריקסון (שחוקר ביומכניקה של תנינאים ודינוזאורים), סקוט סמפסון, קריסטי קרי-רוג'רס ודייוויד ואריקיו.

על הישגיו קיבל הורנר עיטור כבוד בשנת 2006.