ג'ון קאיוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה. ג'וֹן קאיוס (באנגלית: John Caius, נולד כג'וֹן קִיז (John Kays); 6 באוקטובר 1510 – 29 ביולי 1573), הידוע גם בשם יוהאנס קאיוס ויואנס קאיוס, היה רופא ופילולוג אנגלי, והמייסד השני של קולג' גונוויל וקאיוס, קיימברידג' (אנ').
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
קאיוס נולד בנוריץ' והתחנך בבית הספר נוריץ' (אנ').[1] בשנת 1529, הוא התקבל כסטודנט בגונוויל הול, קיימברידג' (אנ'), שנוסד על ידי אדמונד גונוויל (אנ') ב-1348, שם נראה שהוא למד בעיקר תאולוגיה.
לאחר שסיים את לימודיו ב-1533,[2] הוא ביקר באיטליה, שם למד אצל מונטנוס (אנ') ווסאליוס בפדובה. ב-1541 הוענק לו תואר רופא באוניברסיטת פדובה.[3]
ב-1543 ביקר בכמה חלקים של איטליה, גרמניה וצרפת ולאחר מכן חזר לאנגליה. עם שובו מאיטליה הוא הפך את שם משפחתו לשם לטיני, מגמה שהייתה אופנתית במקצת באותה תקופה.
קריירה
קאיוס היה רופא בלונדון ב-1547, והתקבל כעמית בקולג' המלכותי לרופאים, שהוא היה נשיאו במשך שנים רבות.[3]
בשנת 1557 קאיוס, שבאותה תקופה היה הרופא האישי של המלכה מרי, הגדיל את הבסיס של הקולג' הישן שלו, שינה את שמו מ"אולם גונוויל" ל"קולג' גונוויל וקאיוס", והעניק לו כמה אחוזות ניכרות, והוסיף חצר חדשה שלמה בהוצאה של 1,834 ליש"ט (שווה ערך ל-573,773 ליש"ט ב-2021). הוא קיבל את תואר המאסטר של הקולג' ב-24 בינואר 1559 עם מותו של תומאס בייקון (Thomas Bacon), והחזיק בו עד כחודש לפני מותו שלו.
הוא היה רופאם האישי של אדוארד השישי, מלך אנגליה, המלכה מרי והמלכה אליזבת.[3] מתפקיד זה הוא פוטר בשנת 1568 בשל דבקותו באמונה הקתולית. הוא הואשם בצורה סותרת הן באתאיזם והן בשמירה בסתר אוסף של קישוטים ומלבושים לשימוש קתולי. האחרונים נמצאו ונשרפו בחצר הקולג'.
הוא נבחר תשע פעמים לנשיא הקולג' המלכותי לרופאים, שהדיווח על הפעילות בו הוא תיאר בכתב היד "Annales collegii medicorum 1520-1565".
הוא חזר לקיימברידג' מלונדון לכמה ימים ביוני 1573, כחודש לפני מותו, והתפטר מתפקיד המסטר לטובת לתומאס לג, מורה בקולג' ג'יזוס בקיימברידג' (אנ'). הוא מת בביתו הלונדוני, בבית החולים סנט ברתולומיאו (אנ'), ב-29 ביולי 1573, אך גופתו הובאה לקיימברידג', ונטמנה בקפלה מתחת לאנדרטה שתכנן.[3]
השאלה אם הוא היווה השראה לדמותו של ד"ר קאיוס במחזהו של ויליאם שייקספיר, נשות וינדזור העליזות, נדונה בהרחבה על ידי ארנולד מקנייר, הברון מקנייר הראשון (אנ').[4]
מורשת
קאיוס היה איש מלומד, פעיל ונדיב. בשנת 1557 הוא הקים אנדרטה בקתדרלת סנט פול לזכרו של תומס לינאקר (אנ'). בשנת 1564, הוא השיג מענק לקולג' גונוויל וקאיוס לקחת את גופותיהם של שני פושעים מדי שנה לנתיחה; לפיכך הוא היה חלוץ חשוב בקידום מדע האנטומיה. הוא כנראה הגה, ובוודאי העניק, את מטה הרמס הכסוף שנמצא כעת ברשותו של קולג' קאיוס כחלק מהסמלים שלו. הוא נתן אותו תחילה לקולג' לרופאים, ולאחר מכן העניק לקולג' לונדון עוד אחד.[3]
עבודותיו
את שמו בתולדות הרפואה רכש בעקבות הספר "Sweating sickness" על מחלת ההזעה שכתב ב-1552 בעקבות מגפה קשה ששיעור התמותה ממנה היה גבוה, שנעלמה אחרי כמה שנים ושהגורם לה אינו ידוע. הוא היה בין המעטים בעולם המדע של תקופתו שכתב לא רק בלטינית, אלא גם בשפת הדיבור באנגלית.[5]
קאיוס היה גם חוקר טבע חלוצי, מוכן לעשות תצפיות משלו על הטבע במקום פשוט להסתמך על סמכויות מקובלות. הוא היה מוכן לעשות מסעות ברחבי הארץ כדי לראות ולהקליט בעלי חיים יוצאי דופן. ככזה הוא יכול להיחשב גם לחלוץ הזואולוגיה, שעדיין לא הוכר כמדע נפרד.
הוא התכתב עם חוקר הטבע השווייצרי קונרד גסנר, איתו התיידד כשחזר מפדובה. הוא כתב מחקר על כלבים בריטים כדי לשלוח לגסנר כתרומה (שלא נעשה בה שימוש) ל-"Historiae animalium (אנ')" של גסנר, וכן שלח לגסנר איורים של כלבים, שהודפסו במהדורות מאוחרות יותר של יצירתו של גסנר. האמונות הדתיות הקתוליות של קאיוס לא מנעו את ידידותו עם גסנר הפרוטסטנטי (ואכן, ה-"Historiae Animalium", לו תרם קאיוס, הוכנס תחת האפיפיור פאולוס הרביעי לרשימת הספרים האסורים של הכנסייה הקתולית).[6]
היצירה הספרותית האחרונה שלו הייתה היסטוריה של אוניברסיטת קיימברידג' (Historia Cantabrigiensis Academiae) (לונדון, 1574).
לקריאה נוספת
- Venn, John (1897). Biographical History of Gonville and Caius College. Cambridge: University Press.
- Nutton, V (1985). "John Caius and the Eton Galen: medical philology in the Renaissance". Medizinhistorisches Journal. 20 (3): 227–52. PMID 11616032.
- Nutton, V (באוקטובר 1979). "John Caius and the Linacre tradition". Medical History. 23 (4): 373–91. doi:10.1017/s0025727300052030. PMC 1082578. PMID 390265.
{{cite journal}}: (עזרה) - Cooke, A M (ביולי 1973). "Dr John Caius, 1510-1573". Journal of the Royal College of Physicians of London. 7 (4): 365–71. PMC 5368824. PMID 4577633.
{{cite journal}}: (עזרה) - Alberti, F (באוקטובר 1961). "Anatomy in London. Anatomic teaching in London and John Caius, student of the Padua School before Harvey". Minerva Med. (באיטלקית). 52: Varia 1893–6. PMID 13860128.
{{cite journal}}: (עזרה) - O'Malley, C D (באפריל 1955). "The relations of John Caius with Andreas Vesalius and some incidental remarks on the Giunta Galen and on Thomas Geminus". Journal of the History of Medicine and Allied Sciences. 10 (2): 147–72. doi:10.1093/jhmas/X.2.147. PMID 14367793.
{{cite journal}}: (עזרה) - Wohlfarth, P (בדצמבר 1954). "[John Caius and his time.]". Deutsches Medizinisches Journal (בגרמנית). 5 (23–24): 689–93. PMID 14352903.
{{cite journal}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים
- כתבי ג'ון קאיוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ג'ון קאיוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ון קאיוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- John Caius on the Gonville and Caius College website
- Caius, John; Venn, John (1912). Roberts, E. S. (ed.). The works of John Caius, M.D., second founder of Gonville and Caius College and master of the college, 1559-1573. Cambridge: University Press. (this anthology lacks global pagination)
הערות שוליים
- ^ Bayne, A. D. (1869). A Comprehensive History of Norwich. Jarrold and Sons. p. 726.
- ^ Caius, John.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 1911 Encyclopædia Britannica/Caius, John
- ^ Lord McNair (באוקטובר 1968). "Why is the doctor in the Merry Wives of Windsor called Caius?". Med. Hist. 13 (4): 311–339. doi:10.1017/s0025727300014769. PMC 1033978. PMID 4899813.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ הערך "קִיז, ג'וֹן" באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמוד 618
- ^ Scott, Michon. "Conran Gesner biography". Strange Science. נבדק ב-2008-09-17.
36629674ג'ון קאיוס