ג'ון פטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. ג'ון פטיאנגלית: John Pettie‏; 17 במרץ 183921 בפברואר 1893) היה צייר מאדינבורו שבילה את רוב הקריירה שלו בלונדון. הוא הפך לחבר באקדמיה המלכותית ב-1866 ולאקדמאי מן המניין ב-1874.[1] הוא התחתן ב-1888, ואשתו שימשה כמודל לרבים מציוריו ורישומיו בהזדמנויות שונות.[2]

ביוגרפיה

ג'ון פטי נולד באדינבורו, בנם של אלכסנדר ואליסון פטי. ב-1852 עברה המשפחה לאיסט לינטון, האדינגטונשייר. בתחילה, אביו התנגד לכך שהוא יפתח קריירה באמנות, אך השתכנע בעקבות ציור של פטי בנושא "האכר והחמור".[3]

כשהיה בן שש עשרה הוא נכנס לאקדמיה באדינבורו, עבד עם רוברט סקוט לאודר ועם ויליאם קווילר ארצ'רדסון, ויליאם מקטאגרט, פיטר גרהאם (1836–1921), טום גרהאם (1840–1906) וג'ורג' פול צ'למרס. התערוכות הראשונות שלו באקדמיה הסקוטית המלכותית היו סצנות שחיפש ברומנים של סר וולטר סקוט. לאקדמיה המלכותית בשנת 1860 הוא שלח את "החמושים"; והצלחת העבודה הזו והציור ״מה חסר לך, גברתי?״ בשנה שלאחר מכן עודד אותו להתיישב בלונדון (1862), שם הצטרף לארצ'רדסון.[3]

ב-1866 הוא נבחר לשותף של האקדמיה המלכותית, וב-1874 התקבל כאקדמי מלא, בתמיכת סר אדווין לנדסייר. תמונת התעודה שלו הייתה "היעקוביטים", 1745.

פטי נהג לעבוד קשה ומהיר והיה אמן בצבע ברמה גבוהה ומבצע מבריק. בימיו הראשונים הפיק כמות מסוימת של איורי ספרים. הקשר שלו עם כתיבה ספרותית התחיל ב-1861, ונמשך עד 1864. הוא צייר דיוקן של הצייר ג'יימס קמפבל נובל והוא מוצג בגלריה הלאומית הסקוטית לפורטרטים באדינבורו. בשנת 1894 נכלל מבחר מיצירותיו בתערוכת החורף של האקדמיה המלכותית. הדיוקן העצמי שלו נמצא בגלריית טייט.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון פטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Scottish Places. "John Pettie". Scottish Places.info
  2. ^ John Pettie, R.A., H.R.S.A. (London, 1908), by his nephew Martin Hardie, gives the story of his life, a catalogue of his pictures, and fifty reproductions in color.
  3. ^ 3.0 3.1 Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Pettie, John". Encyclopædia Britannica. Vol. 21 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 336.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0