ג'ון דאן

ג'ון דאן (באנגלית: John Donne; ‏1572 – 31 במרץ 1631) היה מגדולי השירה האנגלית, השתייך לזרם המשוררים המטאפיזיים.

חייו

דאן נולד למשפחה קתולית בתקופה בה סבלו הקתולים מאפליה ורדיפות מצד בית המלוכה האנגליקני. כשהיה בן ארבע נפטר אביו. הוא התחנך באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג', אך לא קיבל תואר לא מזו ולא מזו משום שלא הסכים להישבע את שבועת העליונות, לפיה מלך או מלכת אנגליה הם ראשי הכנסייה היחידים באנגליה.

ב-1598 נתמנה למזכירו הפרטי של סר תומאס אגרטון. במסגרת זו פגש את אן מור, אחייניתו בת השבע-עשרה של אגרטון וב-1601 השניים התחתנו בסתר. כשאביה של מור, סר ג'ורג' מור, גילה זאת הוא השתמש בכוחו כדי לכלוא את דאן ושניים מחבריו שהיו מעורבים בחתונה. דאן השתחרר לאחר מספר שבועות אך פוטר ממשרתו אצל אגרטון.

כדי לתמוך במשפחתו הגדלה עבד דאן כעורך דין. ב-1610 וב-1611 פרסם שתי יצירות אנטי-קתוליות שעזרו לו למצוא חן בעיני המלך ג'יימס הראשון. ב-1615 הצטרף בהססנות לכנסייה האנגליקנית ומונה לתפקיד בכיר בה. בתקופה זו כתביו של דאן היו ברובם דתיים בתוכנם. לאחר מות אשתו ב-1617 החל דאן לכתוב עמוקות בנושא המוות. אובססיית המוות שלו התגברה עם הידרדרות בריאותו ומספר שבועות לפני מותו כתב מה שכינה ההספד של עצמו.

דאן נפטר בלונדון ב-31 במרץ 1631.

יצירתו

כמעט אף אחד משיריו של דאן לא נדפס בחייו. במאות הבאות ההתייחסות לשירתו הייתה מגוונת ולפעמים אף קיצונית והיא זכתה בהגדרות וכינויים שונים: "הרטוריקה האלכימית" (ואולי עדיף - "הסכולסטית"), "התאולוגיה של העליצות" וכדומה. החירות השופעת מכתיבתו, העירוב של שפת דיבור, הדימויים מחיי היום יום ואף החירוז החופשי - הקדימו בהרבה את זמנם והוא היה תמוה עד דוחה בעיני מבקרים שונים במאות ה-17 וה-18. במחצית הראשונה של המאה ה-20 עורר המשורר ת"ס אליוט עניין מחודש בשירתו במסתו הידועה "המשוררים המטאפיזיים" (1921), שבה הביא את שירתו כדוגמה למצבה של השירה טרם "פיצול הרגישיות" שחל לדעתו במאה ה-17, ומאז נחשב אחד המשוררים הנודעים והאהובים בשירה האנגלית.