ג'ון אוברי
 |
ג'ון אוברי (באנגלית: John Aubrey; 12 במרץ 1626 – 7 ביוני 1697) עמית החברה המלכותית היה ביוגרף, אנטיקוואר, פולקלוריסט וחוקר ידיעת הטבע אנגלי. בחיבורו Monumenta Britannica מ-1693 היה מהראשונים שתיארו מגליתים (אבני ענק פרה-היסטוריות) בדרום אנגליה, בפרט אייווברי וסטונהנג' ולפיכך נחשב לאחד מחלוצי מדע הארכאולוגיה. בחיבורו Remaines of Gentilisme and Judaisme מ-1689 אסף סיפורים ומנהגים, מסורות מקומיות ואמונות ולפיכך נחשב לאחר מראשוני חוקרי הפולקלור השיטתי. היה הראשון ליצור אינדקס של שמות מקומות גאוגרפיים באנגליה, בחיבורו הבלתי-גמור Interpretation of Villare Anglicanum. כן התחיל, אך לא סיים, את כתיבת ההיסטוריה המקומית של וילטשייר וסארי. אוסף סיפוריו הביוגרפיים "Brief Lives" והתכתבויותיו הרבות מהווים תיאור ותיעוד חייהם של אנשי שם שעם חלקם היה מיודד באופן אישי.
תולדות חייו
נולד באחוזה בצפון-מזרח וילטשייר למשפחת אצולה כפרית ותיקה, שמוצאה בספר הוולשי. בילדותו התחנך לבדו בבית עם מורה פרטי. ב-1642 החל ללמוד בטריניטי קולג' (אוקספורד), אך לימודיו הופסקו עקב מלחמת האזרחים האנגלית. ב-1646 החל ללמוד במידל טמפל. במקביל ללימודיו באוקספורד ובלונדון, בילה בסיורים רבים באזורי הכפר של דרום אנגליה. כך גילה ותיאר בפרוטרוט את המגליתים באייווברי. הוא היה הראשון שייחס את הקמתם לדרואידים. ב-1663 הציג את הממצאים באזור לצ'ארלס השני, מלך אנגליה.
סקרנותו וטבעו הובילו אותו להתיידד עם אנשי שם רבים בסביבתו. ב-1652 נפטר אביו והוריש לו את אחוזתו. בין מכריו היו אנשי אצולה, פוליטיקאים, מדענים ואנשי רוח כמו גם סוחרי ספרים ובעלי מלאכה. בין חבריו נמנה הפילוסוף תומאס הובס. מאז 1640 ניהל יומן בו תיאר את שיחותיו והתרשמויותיו משיחות עם אישים אלו, כמו גם מסיוריו וחקירותיו בטבע. במשך כל חייו אסף וקיטלג ממצאים רבים, בהם עתיקות, חפצים מוזרים ורבי עניין ומכשירים מדעיים, וכן סיפורים, מסורות מקומיות ואמונות עממיות.
ב-1663 נבחר לעמית החברה המלכותית. ב-1667 נענה לבקשתו של אנתוני ווד לחבר ביוגרפיות של אנשי שם, השקיע את עצמו במחקר ביוגרפי של חיי אישים שחיו טרם תקופתו והעלאה על הכתב של מחקריו והתרשמותו האישית מאישים בני תקופתו, שעם חלקם היה מיודד. בין הביוגרפיות ניתן למצוא את פרנסיס בייקון, רוברט בויל, ג'ון די, וולטר ראלי, אדמונד האלי, בן ג'ונסון, ויליאם שייקספיר, מרי סידני, רוזנת פמברוק, ויליאם דובסון ותומס הובס (שלתולדותיו ולהתכתבויות איתו הקדיש אוברי 80 עמודים מתוך הכרך הראשון של ספרו). ב-1670 איבד את אחוזתו, עקב תביעה משפטית והתארח מאז אצל מיטיבו, ג'יימס לונג (אנ') בדרייקוט סרן (אנ').
אוברי מת במהלך סיור שערך ונקבר באוקספורד.
חלק ניכר מיצירתו לא הודפס ולא ראה אור, אך כתבי היד שלו, כולל מכתבים רבים נשמרים בספרייה הבודליינית באוקספורד.[1][2]
לקריאה נוספת
- William Poole, John Aubrey and the Advancement of Learning, Oxford 2010 מסת"ב 9781851243198
קישורים חיצוניים
- Kate Bennett, John Aubrey’s Brief Lives and Life-Writing, Oxford Hand Books Online
- ג'ון אוברי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'ון אוברי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- 'Brief Lives', chiefly of Contemporaries, set down by John Aubrey, between the Years 1669 & 1696; edited by Andrew Clark
- Volume I A-H at the Internet Archive (מהדורה לא מלאה)
- Volume II I-Y at the Internet Archive
- The Correspondence of John Aubrey
- John Aubrey and Our Golden Age Life Writing Biography
- Scientist of the Day - John Aubrey, Linda Hall Library
- דיווח על תערוכת יובל לזכרו בספריה הבודליאנית, 20 במאי 2010
הערות שוליים
32949959ג'ון אוברי