ז'וזף קסא-וובו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ג'וזף קסא וובו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'וזף קסא-וובו (1962)
חתימת הסכם ידידות בין ישראל לקונגו, 1963. יושבים, מימין לשמאל: ראש ממשלת ישראל לוי אשכול, נשיא ישראל זלמן שזר, נשיא קונגו ז'וזף קסא-וובו

ז'וזף קסא-וובוצרפתית: Joseph Kasa-Vubu‏; 1917 - 24 במרץ 1969) היה הנשיא הראשון של הרפובליקה של קונגו (כיום נקראת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו). תקופת שלטונו ארכה חמש שנים, מ-1960 ועד 1965.

קסא-וובו צמח משורות ה-ABAKO ‏ (Association des Bakongo) של שבט הבקונגו באגן נהר הקונגו.

בבחירות שהתקיימו לקראת הענקת העצמאות לקונגו, הייתה מפלגת האבאקו שלו השנייה בגודלה ונוצר מרוץ להקמת קואליציה, בינו לבין פטריס לומומבה שמפלגתו הייתה הגדולה ביותר, עם מעט פחות מ-30% מהקולות[1][2]. תחילה הודיע קסא-וובו כי הצליח לגבש רוב להקמת ממשלה[3], אולם לאחר יומיים הושגה הסכמה על הקמת קואליציה בראשות לומומבה[4], כאשר קסא-וובו יהיה לנשיא. ב-24 ביוני 1960, נבחר קסא-וובו לנשיא בהצבעה משותפת של בית הנבחרים והסנאט[5] והוא היה לנשיא הראשון לאחר קבלת העצמאות מבלגיה ב-30 ביוני 1960.

המדינה הצעירה הייתה טרודה בבעיות פוליטיות וצבאיות קשות, וכן במאבק בתנועות מקומיות בדלניות. הממשלה המרכזית שותקה בשל חילוקי הדעות בין קסא-וובו השמרן לבין ראש הממשלה הלאומני פטריס לומומבה.

ב-5 בספטמבר 1960 הודיעו קסא-וובו ולומומבה זה על פיטוריו של זה, ביוצרם סבך שהותר רק 9 ימים לאחר מכן כאשר מובוטו ססה סקו תפס את השלטון בברכת קסא-וובו. לומומבה נמסר לידי הכוחות הבדלניים באזור קטנגה הדרומי ונהרג שם.

במשך חמש השנים הבאות היה קסא-וובו נשיא מעל שורת ממשלות חלשות. הוא מינה ביולי 1964 את מנהיג הבדלנים הקטנגים מואיז צ'ומבה לתפקיד ראש הממשלה, במטרה לגייס שכירי חרב אירופים למלחמה במרידות. מובוטו שוב תפס את השלטון וב-25 בנובמבר 1965 הדיח את קסא-וובו ונאמניו ומינה עצמו לראש המדינה.

היה נשוי להורטנז נגומה מסונדה ולהם תשעה ילדים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'וזף קסא-וובו בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24032842ז'וזף קסא-וובו