ג'וזף סליגמן
 | |
| לידה |
22 בנובמבר 1819 באיירסדורף, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 1880 (בגיל 60) ניו אורלינס, לואיזיאנה, ארצות הברית |
| מדינה | ארצות הברית |
| מקום קבורה | ברוקלין, ניו יורק |
| בת זוג | בבט סטיינהרדט |
ג'וזף סליגמן (22 בנובמבר 1819 - 25 באפריל 1880) היה בנקאי ואיש עסקים יהודי אמריקאי. סליגמן ידוע כאב המייסד של משפחת סליגמן בארצות הברית אשר קשרה קשרי משפחה עם משפחת גוגנהיים דרך אמה של פגי גוגנהיים, פלורט.
ראשית חייו
סליגמן נולד בבאיירסדורף שבגרמניה. כילד עבד בחנות של אמו. בעת ילדותו הייתה גרמניה מחולקת למדינות רבות נפרדות, אשר כל אחת מהן טבעה מטבעות משלה. ג'וזף סליגמן הצעיר הפיק רווח כספי בעת שעסק בחלפנות כספים לנוסעים ושבים בעבור עמלה קטנה. אביו של ג'וזף רצה שבנו יעסוק בעסקי הצמר של המשפחה, אולם הנסיבות הקשו על כך, במיוחד נדידה של מעמד הפועלים (שהיו עיקר לקוחותיהם), מאזורי הכפר אל הערים בניסיון למצוא תעסוקה וכן תקופת שפל כלכלי בבאיירסדורף. בגיל 14 החל סליגמן ללמוד באוניברסיטת ארלנגן. בגיל 17 עלה על אוניית נוסעים בברמן והפליג לארצות הברית.
בואו לארצות הברית
סליגמן הגיע לארצות הברית כשהוא בן 18 ותחילה התיישב בעיירה קטנה בהרי פנסילבניה, שם החל לעבוד כקופאי ופקיד עבור אסא פקר, אשר נבחר מאוחר יותר לקונגרס האמריקאי. שכרו היה 400 דולר בשנה. מתוך הכספים שחסך משכרו סליגמן החל עובד כרוכל העובר מבית לבית באזורים הכפריים של פנסילבניה ומוכר דברי סדקית, תוך שהוא חוסך לחקלאים את הצורך לנסוע לקניות בעיר הגדולה. לאחר שחסך 500 דולר הוא שלח את כספו לגרמניה והזמין את אחיו ויליאם וג'יימס להצטרף אליו לעסקי הרוכלות. באותם ימים נתקלו האחים בביטויים אנטישמיים אולם אלה לא הרתיעו אותם מלהמשיך בעסקיהם. עם התפתחות עסקיהם החזיקו האחים מספר חנויות במדינת אלבמה, אולם חשו אי נוחות ביחס למוסד העבדות. מששאר משפחתם נדדה לניו יורק, עברו גם שלושת האחים צפונה וייסדו את חברת ג'. סליגמן ואחיו. ג'סי ניהל את סניף החברה בסן פרנסיסקו, בעוד ג'וזף ניהל את החנות בניו יורק. למרות אי יציבות כלכלית בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-19 בארצות הברית, עסקיהם של האחים סליגמן פרחו.
מלחמת האזרחים
בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית סליגמן היה אחראי לסיוע הכלכלי לצבא האיחוד בכך שמכר שטרי חוב בסך 200,000,000 דולר, מבצע שכונה "אך מעט פחות חשוב מקרב גטיסברג" על ידי ההיסטוריון ויליאם דוד. היסטוריונים מאוחרים יותר טענו כי היה מידה של הגזמה בתיאור תרומתו של סליגמן בסיוע הכלכלי למערכה באמצעות מכירת איגרות חוב. על פי ההיסטוריון סטיבן בירמינגהם, סליגמן נאלץ לקבל מן המדינה איגרות חוב ממשלתיות של 7.30% ריבית לשלוש שנים בתמורה למדים שייצר לכוחות צבא האיחוד. תבוסות של צבא האיחוד ואחוז ריבית גבוה באופן חשוד של איגרות החוב, פגעו באמון הציבור באיגרות החוב והפכו אותן קשות מאוד למכירה.
לאחר תום מלחמת האזרחים השקיעו האחים סליגמן במימון מסילות רכבת. הם סיפקו בטוחות כספיות לחברות שונות והשתתפו בהנפקת איגרות חוב ומניות בתחום הרכבות, תעשיית הפלדה והכבלים, השקיעו ברוסיה ובפרו, נטלו תפקיד בייסודה של חברת הנפט סטנדרד אויל, השקיעו בעסקי בניית ספינות, גשרים, אופניים, מכרות ותחומי תעשייה נוספים. בשנת 1876 חברת האחים סליגמן שיתפה פעולה עם משפחת ואנדרבילט כדי להקים את החברה התשתיות הציבוריות של ניו יורק. בשנת 1877 סליגמן היה מעורב בתקרית האנטישמית המפורסמת ביותר בהיסטוריה האמריקאית עד לאותה עת, לאחר שנתקל בסירוב של הנרי הילטון לארחו במלון גרנד יוניון בסרטוגה ספרינגס בניו יורק.
פרשת סליגמן-הילטון
בשנת 1877 השופט הנרי הילטון, בעליו של מלון גרנד יוניון בסרטוגה ספרינגס בניו יורק, סירב לארח את ג'וזף סליגמן ומשפחתו כיוון שהיו יהודים וגרם בכך למחלוקת ציבורית באומה האמריקאית. היה זה האירוע האנטישמי הראשון בארצות הברית אשר זכה לתשומת לב ציבורית משמעותית.
הרקע לפרשה
במהלך שנות ה-70 של המאה ה-19 היו מספר אירועים בגינם הפך היזם האמריקאי העשיר אלכסנדר סטיוארט עוין לסליגמן, אף ששניהם ישבו יחד במועצת המנהלים של חברת הרכבות של ניו יורק, אשר נשיאה היה השופט הנרי הילטון. האירוע הראשון היה סירובו של סליגמן להצעה לשמש כמזכיר האוצר בממשלת ארצות הברית. סטיוארט, שהיה ידידו של הנשיא גרנט, קיבל את ההצעה לשמש בתפקיד לאחר סרובו של סליגמן. אולם כיוון שהיה ידידו של הילטון ואילו זה היה פעיל במפלגה הדמוקרטית, הסנאט האמריקאי סירב לאשר את המינוי. סליגמן אף היה חבר בוועדת השבעים, קבוצה של בני ניו יורק אשר התארגנו להילחם בהשפעת המפלגה הדמוקרטית. בתגובה, חברתו של סטיוארט הפסיקה את עסקיה עם סליגמן.
סטיוארט נפטר בשנת 1876 וציווה כי הילטון יהיה מופקד לניהול עיזבונו, העיזבון הגדול ביותר בארצות הברית עד לאותה עת. חלק מן העיזבון היה שותפות של שני מיליון דולר במלון גרנד יוניון בסרטוגה וכן חנות כלבו באיסט וילג'. גם הילטון נטר טינה לסליגמן על שלא הזמינו לארוחת ערב שערך לכבוד הנשיא גרנט לאחר בחירתו לנשיא.
האירוע
לאחר שסייע במימון מחודש לחוב הממשלתי שנוצר בעקבות המלחמה, החליט סליגמן לצאת לחופשה משפחתית במלון גרנד יוניון, מלון ענק ובו 834 חדרים בסרטוגה. הוא שהה במלון זה קודם לחופשה המתוכננת. סרטוגה היה אזור נופש אהוד על עשירי ניו יורק ומלון גרנד יוניון היה המלון הטוב ביותר במקום. למרות זאת, בשנת 1877 המלון סבל מירידה בעסקיו. סטיוארט, ולאחריו אף הילטון, האמינו כי הסיבה לירידה בעסקי המלון היא נוכחותם של "עבריים" (יהודים) במלון. לדעתם, נוצרים לא רצו לשהות במלון שאירח יהודים. משכך, הודיע המלון לסליגמן כי לא יוכל לשהות במקום. היסטוריונים חלוקים בדעתם האם משפחת סליגמן גורשה פיזית משטח המלון ונאמר לה שלא לשוב, או שהודע למשפחה מראש כי לא תוכל להתארח במלון. בין כך ובין כך, הובהר למשפחת סליגמן כי נוכחותם במלון אינה רצויה.
תגובות לאירוע
האירוע יצר מחלוקת ציבורית רחבה. ב-19 ביוני 1877 פרסם הניו יורק טיימס כותרת באותיות ראשיות ”סנסציה בסרטוגה” - ”שליטים חדשים בגרנד יוניון. יהודים לא יכנסו, מר סליגמן. הבנקאי ומשפחתו נשלחו לדרכם. מכתבו למר הילטון. יתקיים כינוס ידידיו של מר סליגמן בהבעת כעס.”[1]
חודש אחר כך הניו יורק טיימס חשף מכתב שבו השופט הילטון סיפר לחבר "כיוון שהחוק (הקיים)... מתיר לאדם שימוש בנכסיו כפי ראות עיניו, ואני בוחר לתת ביטוי לזכות המבורכת הזו, בהתנגדותי למשה ובניו." המקרה הפך לסנסציה לאומית בעקבותיה סליגמן וגם הילטון קיימו איומים על חייהם. קבוצה מחבריו של סליגמן הטילו חרם על חברת סטיוארט, חרם אשר גרם להתמוטטות כלכלית של העסק ולמכירתו. התגובות הנזעמות גרמו להילטון לתרום אלף דולר לארגוני צדקה יהודים, מעשה שגרר לעג בעיתון הסאטירי פאק.
הפרשה הביאה לעין הציבור את הגל הגואה של אנטישמיות בארצות הברית, מלונאים אחרים פרסמו מודעות שבהן הודיעו על סירובם לארח יהודים במלונם.
מותו
ג'וזף סליגמן מת ב-25 באפריל 1880 בניו אורלינס, לואיזיאנה. גופתו הובאה לקבורה בעיר ניו יורק, בבית הקברות היהודי סאלם פילדס בברוקלין ב-4 במאי 1880. לאחר מותו החליטו פרנסי העיירה רולרס רידג' במיזורי לשנות את שם ישובם וקראו אותו סליגמן, לכבוד ג'וזף סליגמן ובהוקרה לתועלת שהביאה מסילת הרכבת שבנה לקהילתם. בתגובה תרמה אלמנתו של סליגמן אקר קרקע לעיירה ובנתה עליה כנסייה הניצבת שם עד היום.
קישורים חיצוניים
- Seligman. Jewish Encyclopedia
- Seymour "Sy" Brody, The Seligman Family: In The Civil War And After
- The Seligman Legacy
הערות שוליים
- ^ A Sensation at Saratoga. New York Times, June 19, 1877
31192061ג'וזף סליגמן