ג'וואט ריפאט אטילהאן
 | |
| ג'וואט ריפאט אטילהאן כפי שצולם בשנות ה-30 של המאה ה-20 | |
| לידה |
1892 קונסטנטינופול  האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 1967 (בגיל 75 בערך) איסטנבול  טורקיה |
| מדינה | טורקיה |
| פעילות בולטת | עורך העיתון האנטישמי "המהפכה הלאומית" |
| ידוע בשל | היותו גורם מרכזי בהסתה שהובילו לפרעות ביהודי תראקיה הטורקית ב-1934 |
| מקצוע | סופר, פובליציסט, עיתונאי |
ג'וואט ריפאט אטילהאן (בטורקית: Cevat Rıfat Atilhan; 1892, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית – 4 בפברואר 1967, איסטנבול, טורקיה) היה סופר, פובליציסט ועיתונאי טורקי אשר נמנה עם הבולטים שבין הפעילים האנטישמיים בטורקיה בהשראת גרמניה הנאצית, ופעילותו הייתה מהגורמים המרכזיים לפרוץ הפרעות ביהודי תראקיה הטורקית ב-1934.[1]
קורות חייו
ג'וואט ריפאט אטילהאן נולד בקונסטנטינופול למשפחה שהיגרה מאזור בולגריה. הוא גדל בדמשק, בה כיהן אביו כקאימקאם מטעם השלטון העות'מאני. בהמשך, רכש השכלה תיכונית בקונסטנטינופול. הוא שירת כקצין בצבא העות'מאני במלחמת הבלקן השנייה ובמלחמת העולם הראשונה בה לחם בחזית ארץ ישראל ונחשף לפעילות מחתרת ניל"י. בהמשך, לחם במלחמת העצמאות הטורקית. הוא נהג להתרברב שהוא שתפס את המרגלים היהודים בארץ-ישראל, והוציא להורג רבים מהם. על פי משנתו, תבוסת האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה נגרמה מ"בוגדנות היהודים" וממעשי הריגול שלהם. לאחר המלחמה כתב שני ספרים אנטישמיים: "המרגלים היהודים במערכה על סיני" ו"יומנה של סוזי ליברמן", אשר 40,000 עותקים ממנו נרכשו על ידי הצבא הטורקי וחולקו לחייליו. אטילהאן השתייך לזרם הפוליטי הפאן-טורקי (בטורקית: Türkçülük), שדגל באחדות לאומית גלובאלית של כל העמים ממוצא טורקי, ומשנה זו רווחה בחוגי הטורקים הצעירים.[1]
בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הקצינה משנתם של הפאן-טורקים לכיוון גזעני ושאבה את רעיון טוהר הגזע הטורקי מהמשנה הנאצית, שדגלה בטוהר הגזע הגרמני. ב-1933 יצא אטילהאן לגרמניה הנאצית ביחד עם קבוצת פאן-טורקים, ובמשך מספר חדשים למד את האידאולוגיה הנאצית, נפגש עם אנשי התנועה ובהם יוליוס שטרייכר, וזכה לכתבה אודותיו ואודות פעילותו בעיתון "דר שטירמר". ספרו "יומנה של סוזי ליברמן" תורגם לגרמנית והופץ בגרמניה.[1]
עם שובו מגרמניה החל אטילהאן בהפצת העיתון האנטישמי "המהפכה הלאומית" (בטורקית: Milli Inkılap) באיסטנבול. בעיתון פורסמו מאמרים וקטעי ספרים אנטישמיים שונים וחומרי תעמולה שסופקו על ידי מערכת ה"דר שטירמר". ככל הנראה הושם דגש על פעילות אנטי-יהודית דווקא בחלק האירופי של טורקיה, בהנחיה ובמימון גרמניים לאטילהאן. אף על פי שהעיתונים הקשורים לגורמי השלטון ועיתוני השמאל תקפו בחריפות את המגמה שהוביל אטילהאן, מסריו נקלטו בקרב האספסוף והובילו לגל אנטישמיות נגד יהודי תראקיה הטורקית אשר כלל גם צעדים כלכליים וחברתיים נגד יהודי החבל. ב-21 ביוני 1934 התחוללו פרעות נגד יהודי צ'נקלה, ב-24 ביוני הותקפו יהודי קרקלארלי(אנ') וב-3 ביולי יהודי אדירנה, אוזונקפרי(אנ'), סיליברי, באבאסקי(אנ'), לולבורגאז(אנ'), צ'ורלו(אנ'), ולאפסקי(אנ'). נרשמו מעשי שוד, עינוי וכן מעט פגיעות בנפש. כפועל יוצא מהפרעות, ברחו מבתיהם לפחות 3,000 מתוך 13,000 יהודי החבל, רובם לאיסטנבול, ולא שבו לבתיהם. לאחר התמהמהות ראשונית מצד השלטונות בטיפול באירועים, ובהנחיית מוסטפא כמאל אטאטורק, התערבו גורמי השלטון להפסקת המהומות והרגעת השטח.[1]
לאחר האירועים הוצרו צעדיו של אטילהאן. ב-1942 הוא נעצר, נשפט ונדון ל-11 חודשי מאסר בעוון חתרנות. ב-1952 נעצר בחשד לסיוע לניסיון הרצח של העיתונאי הליברלי אהמט אמין ילמאן(אנ') ושוחרר לאחר כשנה. אטילהאן היה פעיל במערכת הפוליטית: ב-1945 נמנה עם מייסדי "המפלגה לפיתוח לאומי של טורקיה", ושנתיים מאוחר יותר נמנה עם מייסדי "המפלגה השמרנית הטורקית" ו"המפלגה האסלאמית הדמוקרטית" הטורקית. לאורך שנות פעילותו פרסם אלפי מאמרים וחיבר 74 ספרים ומסות המביעים כולם קו אנטי-יהודי.[2]
ג'וואט ריפאט אטילהאן מת ב-1967 מהתקף לב.
קישורים חיצוניים
- ג'וואט ריפאט אטילהאן - ביוגרפיה, באתר biyografi.net (בטורקית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 אבנר לוי, הפרעות ביהודי תראקיה 1934, באתר מכון בן-צבי.
- ^ ג'וואט ריפאט אטילהאן, באתר turkcebilgi.com (בטורקית).
27235631ג'וואט ריפאט אטילהאן