בתי ספר אליאנס באיראן
בתי הספר אליאנס אחראיים לפרק משמעותי בהיסטוריה של יהדות איראן החל משנת 1898, עת הוקם בית הספר הראשון בטהראן, איראן, ועד שנת 1979 שבה התחוללה המהפכה האיראנית.[1]
הקמת בתי הספר
ארגון כל ישראל חברים (בצרפתית: Alliance Israélite Universelle (אליאנס)) הוקם בשנת 1860, במטרה להגן על זכויותיהם של היהודים בכל מקום בעולם, ולקדם את מעמדם ואת שילובם בחברה באמצעות חינוך ופיתוח מקצועי.
ההסכם בין ארגון כל ישראל חברים לבין ממשלת איראן בנושא הקמת בתי ספר של רשת אליאנס באיראן נחתם בשנת 1898. בתי הספר הראשונים הוקמו כבתי ספר יסודיים. בהמשך חלקם הוסיפו כיתות לימוד גבוהות יותר. רק בבית הספר התיכון בטהראן הלימודים נמשכו עד כיתה י"ב.
בכל שנות פעילותה של הרשת למדו בה תלמידים מוסלמים[2] לצד התלמידים היהודים.
תלמידים ממשפחות מצוקה זכו להנחה או פטור משכר הלימוד ואף לארוחות ללא תשלום.
בית הספר הראשון נפתח בטהראן בבניין שהועמד לרשות הרשת על ידי ממשלת איראן. לאחר מכן נפתחו בתי ספר בהמדאן ( 1900), באספהאן (1901),[3] בסננדג' ובשיראז (1903) בנָאהָוונד ובכרמאנשאה (1904), בביג'אר (1906) ובבורוג'רד (1913).
בתקופת מלחמת העולם הראשונה צומצמה פעילות אליאנס באיראן. עם תום המלחמה הוקמו בתי ספר נוספים, ביזד בשנת 1928, ובכאשאן ב־1929.[4]
פרט לבורוג'רד ולכאשאן בהן בנים ובנות למדו יחד באותו בית ספר, בכל הערים האחרות נפתחו בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות.
בשנת 1946 הפעילה רשת אליאנס באיראן עשרים בתי ספר באחת עשרה ערים עבור 6,360 תלמידים ותלמידות.
בשנת 1960 הפעילה הרשת באיראן חמישה עשר בתי ספר עם 6,200 תלמידים, כאשר הריכוז הגדול ביותר היה בטהראן.
בשנת 1977 פעלו באיראן אחד עשר בתי ספר של רשת אליאנס. בטהראן פעלו שבעה בתי ספר בהם למדו 1,800 תלמידים. בכל אחת מהערים הבאות פעל בית ספר אחד: בהמאדאן למדו 673 תלמידים מתוכם 173 יהודים, בכרמאנשאה למדו 313 תלמידים מתוכם 171 יהודים, ביזד למדו 154 תלמידים, כולם יהודים ובאיספהאן למדו 435 תלמידים כולם יהודים.
במבני בתי הספר פעלו לעיתים קרובות גם בתי כנסת. לדוגמה, הבניין בו שוכן בית הכנסת זרגריאן בטהראן נבנה במקור עבור בית ספר של רשת אליאנס.
רשת אליאנס הפסיקה לפעול באיראן בשנת 1979 לאחר המהפכה האסלאמית.
תוכנית הלימודים וביקורת על פעילות הרשת
בתי הספר של רשת אליאנס נחשבו לבתי הספר הטובים ביותר באיראן. הם שיחקו תפקיד חשוב באינטגרציה של יהודי איראן בחברה והיו המקום היחידי באיראן בו בנים, ובמיוחד בנות, יכלו לקבל חינוך מודרני, מערבי.
עם זאת, תוכנית הלימודים ספגה ביקורות קשות מכיוונים שונים.
ארגון כל ישראל חברים דגל בחילון החינוך בבתי הספר שבניהולו, תוך שימת דגש מיוחד על לימוד מדעים והכשרה מקצועית. הלימודים התנהלו בצרפתית ותוכן ספרי הלימוד הועתק מספרי לימוד צרפתיים. התלמידים לא למדו פרסית או עברית ולא רכשו ידע בתרבות הפרסית או בתרבות, ובמסורת היהודית. בשל כך הורים יהודים רבים השמיעו ביקורת חריפה ונמנעו מלשלוח את ילדיהם לביתי ספר אלה.
ההסתדרות הציונית באיראן, שהוקמה בשנת 1918, התנגדה להמשך תוכנית הלימודים של רשת בתי הספר אליאנס בטענה שהיא אינה יהודית אינה לאומית. נטען גם שבוגרי בית הספר אינם יודעים פרסית לכן לא יכולים להמשיך לנהל את עסקי הוריהם או להתקבל לעבודה במוסדות המדינה.[5]
עם עלייתם לשלטון, רזא שאה (1925-1941) ולאחר מכן בנו מוחמד רזא שאה (1941–1979) פעלו לחיזוק הלאומיות האיראנית תוך האדרת התרבות וההיסטוריה הפרה-אסלאמיות. הם ראו בחינוך כלי מרכזי להגשמת מטרה זאת. לשם כך משרד החינוך האיראני עיצב תוכנית לימודים אחידה לכל בתי הספר היסודיים והתיכוניים בה הושם דגש על לימוד ההיסטוריה והמורשת התרבותית, פרסם ספרי לימוד חובה לכל בתי הספר וקבע את השפה הפרסית כשפת הוראה יחידה. בתי הספר של רשת אליאנס הולאמו בשנת 1926 ואיבדו את עצמאותם הפדגוגית והניהולית. השפה הצרפתית הפכה משפת הוראה מרכזית לשפה זרה שנלמדה רק מספר שעות מצומצם בשבוע. נוספו שעות להוראת השפה העברית והיהדות. ספרי הלימוד הצרפתיים הוחלפו בספרי הלימוד החדשים האיראניים. בשנת 1927 פורסם צו שהורה לכל בתי הספר שנשאו שמות זרים להחליף שמות אלה לשמות פרסיים. רשת אליאנס בחרה בשם איתיחאד, תרגום המילה אליאנס לפרסית.
ראו גם
- בית הספר אליאנס המדאן
- בית הספר אליאנס כרמאנשאה
- בית הספר אליאנס טהראן
- בית הכנסת זרגריאן
- יהדות איראן
- כל ישראל חברים
הערות שוליים
- ^ Daniella L. Farah, ‘The school is the link between the Jewish community and the surrounding milieu’: education and the Jews of Iran from the mid-1940s to the late 1960s, Middle Eastern Studies 57, 2021, עמ' 793
- ^ בתי ספר יהודיים של אליאנס בטהראן
- ^ AIU School, Isfahan, Iran | Archive | Diarna.org, archive.diarna.org
- ^ Encyclopaedia Iranica Foundation, Welcome to Encyclopaedia Iranica, iranicaonline.org (באנגלית)
- ^ ארגון 'אליאנס' והחינוך היהודי בפרס/איראן, באתר כרמאנשאה
