ברוס קינגסברי
 | |
| טוראי ברוס קינגסברי, צולם בשנת 1940 | |
| לידה |
8 בינואר 1918 מלבורן, אוסטרליה |
|---|---|
| נהרג |
29 באוגוסט 1942 (בגיל 24) איסוראבה, פפואה ניו גינאה |
| השתייכות |
 אוסטרליה |
| תקופת הפעילות | 29 במאי 1940 – 29 באוגוסט 1942 (שנתיים ו־13 שבועות) |
| דרגה | טוראי |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| צלב ויקטוריה | |
| הנצחה | |
| אבן קינגסברי | |
ברוס סטיל קינגסברי (באנגלית: Bruce Steel Kingsbury; 8 בינואר 1918 - 29 באוגוסט 1942) היה חייל אוסטרלי בעת מלחמת העולם השנייה. בעוד שאת שירותו החל במזרח התיכון, הוא נודע לציבור מאוחר יותר בשל פועלו בקרב איסוראבה - אחד מסדרת הקרבות על שביל קוקודה בגינאה החדשה. על אומץ ליבו בקרב עוטר בצלב ויקטוריה, העיטור הגבוה ביותר שניתן להעניק לחיילי הכוחות המזוינים של בריטניה וחבר העמים הבריטי. כחייל בגדוד ה-14 של צבא אוסטרליה, היה קינגסברי הראשון לקבל את העיטור על פעולה מבצעית בטריטוריה אוסטרלית.
ב-29 באוגוסט 1942, במהלך קרב איסוראבה, היה קינגסברי מבין הניצולים הבודדים במחלקתו לאחר פלישתם של היפנים. הוא מיד התנדב להצטרף למחלקה אחרת, שמטרתה הייתה לבצע מתקפת נגד. בהסתערותו אל האויב, תוך ירי מן המותן ממקלע ברן ופגיעה בחיילים יפנים רבים, פתח קינגסברי נתיב שאיפשר התקדמות הכוח האוסטרלי. תוך כך, נורה קינגסברי על ידי צלף יפני ונהרג במקום. פעולותיו של קינגסברי, שעיכבו את היפנים מלשפר את עמדותיהם, היו חיוניות להצלת מפקדת הגדוד וכתוצאה מכך זיכו אותו בעיטור צלב ויקטוריה לאחר מותו.
ראשית חייו
קינגסברי נולד בפרסטון, פרבר של מלבורן, ב-8 בינואר 1918. הוא היה בנו של פיליפ בלנקו קינגסברי (Philip Blencowe Kingsbury), סוכן נדל"ן, ואשתו פלורנס אני (Florence Annie) לבית סטיל (Steel). קינגסברי למד בבית הספר הציבורי של וינדזור, וציוניו היו טובים מספיק כדי לזכותו במלגת לימודים במכללה הטכנית של מלבורן. על אף שהוסמך כעובד בבית דפוס, החל קינגסברי לעבוד בעסקי הנדל"ן של אביו - עבודה שאותה לא אהב.
למורת רוחו, עבד קינגסברי כמשגיח נכס בחווה בבונדרי בנד (Boundary Bend). שלושה חודשים לאחר תחילת עבודתו, החליט לצאת למסע ברחבי אוסטרליה שעבר דרך ויקטוריה וניו סאות' ויילס יחד עם חברו מתקופת הילדות, אלן אברי (Allen Avery). בפברואר 1936, עזבו השניים את עבודתם והחלו לטייל צפונה, כשבדרכם עבדו בעבודות מזדמנות בחוות ובנכסים. כעבור מספר חודשים הגיעו בסופו של דבר לסידני, וחזרו למלבורן מיד עם הרכבת הראשונה שיצאה משם. לאחר מכן, חזר קינגסברי לעבוד כסוכן נדל"ן ובאותו זמן הכיר את חברתו, לילה ברדברי (Leila Brudbury). בעת הסלמת המצב באירופה, עלה בדעתו של קינגסברי להתגייס לצבא. למרות התנגדות הוריו, התגייס קינגסברי לצבא האימפריאלי האוסטרלי ב-29 במאי 1940.[1]
המזרח התיכון
במקור קינגסברי הוצב בגדוד החלוצי השני, אך ביקש לעבור לגדוד הרגלים ה-14 כדי להצטרף לחברו אברי, שבמקרה התגייס באותו יום במרכז גיוס שונה.[2] הצמד עבר יחדיו הכשרת טירונים בבסיס הצבאי פוקפוניאל (Puckapunyal) באותה הכיתה (כיתה 7 במחלקה 9).[2] לאחר שנודע כי מחלקתו של קינגסברי תישלח אל מעבר לים, חזר למלבורן כדי להציע נישואין לחברתו, לילה (Leila). על אף שהעניק ללילה שעון יד כמתנת נישואים, הם לא הצליחו להמציא רישיון נישואים לפני שהוא עזב - והחתונה מעולם לא התקיימה.[2]
קרב שביל קוקודה
קרב איסוראבה
מורשת
על פעולותיו, הוענק לקינגסברי צלב ויקטוריה אשר תועד בגאזט לונדון ב-9 בפברואר 1943 במילים הבאות:
משרד המלחמה, 9 בפברואר 1943. -
המלך מתכבד באדיבותו להעניק את עיטור צלב ויקטוריה לאחר המוות ל-
מס' 19139 טוראי ברוס סטיל קיגסברי, כוחות הצבא האוסטרלי.
בגינאה החדשה, הגדוד שאליו השתייך טוראי קינגסברי החזיק עמדה באזור איסוראבה במשך יומיים כנגד תקיפות מתמשכות ועזות. ב-29 באוגוסט 1942, האויב התקיף עם כוח שהצליח לפרוץ את האגף הימני של הגדוד, תוך יצירת איום רציני לשאר הגדוד והמפקדה שלו. כדי למנוע סיטואציה נואשת יותר, היה זה הכרחי במיידי לכבוש בחזרה את השטח שאבד באגף הימני.
טוראי קינגסברי, שהיה אחד מהניצולים הבודדים של מחלקה שהובסה ונפגעה קשות על ידי האויב, התנדב במיידי להצטרף למחלקה אחרת עליה נפקד להשיב במתקפת נגד.
הוא הסתער, תוך ירי ממקלע ברן שהחזיק בצמוד למותניו, לתוך האש הנוראית של מכונות הירי והצליח לטהר נתיב אל האויב. בעודו ממשיך לנטרל את עמדות האויב ולגרום למספר קיצוני של אבידות בקרבם, טוראי קינגסברי נראה אז נופל מת לקרקע בידי קליע של צלף שהסתתר ביער.
טוראי קינגסברי הפגין התעלמות מוחלטת מביטחונו האישי. יוזמתו ואומץ ליבו הנפלא הפכו את תפיסת העמדה מחדש לאפשרית, שללא ספק הצילה את מפקדת הגדוד תוך גרימת אבידות קשות בקרב האויב. קור רוחו, נחישותו ומסירותו לתפקיד כנגד כל הסיכויים היוו השראה לחבריו לנשק.
לקריאה נוספת
- Austin, Victor (1988). To Kokoda and Beyond. Melbourne University Press. ISBN 0-522-84374-3.
- Brune, Peter (1992). Those Ragged Bloody Heroes. Allen & Unwin. ISBN 1-86373-264-0.
- Brune, Peter (2004). A Bastard of a Place. Allen & Unwin. ISBN 1-74114-403-5.
- Brune, Peter; McDonald, Neil (2005). 200 Shots. Allen & Unwin. ISBN 1-74114-631-3.
- Dornan, Peter (1999). The Silent Men. Allen & Unwin. ISBN 1-86448-991-X.
- Ham, Paul (2004). Kokoda. Harper Collins Publishers. ISBN 0-7322-8232-2.
- Johnston, Mark; Chagas, Carlos (2007). The Australian Army in World War II. Osprey Publishing. ISBN 1-84603-123-0.
- Keogh, Eustace (1965). South West Pacific 1941–45. Grayflower Publications. OCLC 7185705.
- Lindsay, Patrick (2002). The Spirit of Kokoda: Then and Now. Hardie Grant Books. ISBN 1-74066-075-7.
- McCarthy, Dudley (1959). South-West Pacific Area – First Year. Australia in the War of 1939–1945. Series 1 – Army. Vol. 5. Canberra: Australian War Memorial. OCLC 3134247.
קישורים חיצוניים
- Private B.S. Kingsbury in The Art of War exhibition at The National Archives (United Kingdom)
הערות שוליים
- ^ "Kingsbury, Bruce Steel", World War II Nominal Roll, Commonwealth of Australia, נבדק ב-7 במרץ 2009
{{citation}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 Dornan 1999, pp. 19–26
