רבי ברוך הלוי אפשטיין
לידה |
1860 ה'תר"ך |
---|---|
פטירה |
1942 (בגיל 82 בערך) ה'תש"ב |
תחומי עיסוק | תורה, תלמוד ירושלמי |
תפקידים נוספים | רואה חשבון |
רבותיו | רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) והנצי"ב |
חיבוריו | "תורה תמימה", "מקור ברוך" וספרים נוספים |
רבי ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.
ביוגרפיה
נולד לרבי יחיאל מיכל הלוי מחבר "ערוך השולחן", ולמיכלה, שהייתה אחותו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין, שהיה לימים גם גיסו (כי לאחר פטירת אשתו הראשונה של הנצי"ב, התחתן עם אחותו של רבי ברוך). בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד 5 שנים, והיה נחשב אחד מהעילויים. הוסמך לרבנות על ידי דודו - הנצי"ב מוולוז'ין, רבי יוסף דב הלוי סולוביצ'יק (ה"בית הלוי"), רבי חיים יהודה ליב ליטווין רבה של סמורגון, ורבי רפאל שפירא ששימש כר"מ בישיבת וולוז'ין. התחתן עם בתו של רבי אלעזר משה הורביץ, רבה של פינסק, ולאחר מכן, בבית חותנו, למד תורה ומדעי היהדות ואף מדעים כלליים. בהמשך למד באקדמיה למסחר בווינה וחזר לפינסק בה החל לעבוד כמנהל חשבונות ראשי בבנק. ולאחר מכן נתמנה למנהל בנק, והחזיק במשרה זו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במקביל למד וחיבר ספרים שונים, המפורסם שבהם הוא "תורה תמימה" - ספר פרשני על התורה. אחר פטירת חמיו נתבקש לשמש רב במקום אך סירב. כמו כן הוצעו לו משרות רבנות בפטרבורג ובמוסקבה, אך הוא סירב לקבלן.
פעל גם באגודת "ציון", למען הפצת הלשון העברית. רושם עצום בעולם, ובייחוד בקרב היהודים, עשתה חלופת המכתבים בינו ובין פרופ' פאבל קוקובצוב מפטרבורג, שהגן על עם ישראל וכבודו מפני משטינים ומעלילים במשפט עלילת הדם של בייליס. כל העיתונות העברית, האידית והרוסית פרסמה מכתבים אלה.
לאחר המהפכה הרוסית נסע הרב אפשטיין לארצות הברית, כדי להדפיס ולהפיץ את ספריו וכתביו, שם שהה בין השנים 1923–1926. לאחר מכן שב לפינסק. נפטר בתקופת השואה בשנת 1942[1], וקברו נמצא בבית העלמין בקרלין.[2]
פעילות ציונית
בשנות השבעים של המאה התשע עשרה, כשהתפרסמה האפשרות לקניית א"י מידי הסולטאן הטורקי, התנגד הרב אפשטיין נמרצות לרעיון זה בטענה שעדיין לא הגיעה עת הגאולה. רק בשנים מאוחרות יותר התקרב לרעיון יישוב ארץ ישראל, תרם לקרנות הלאומיות, ועם ייסוד תנועת "המזרחי" הצטרף לשורותיה. תשומת לב מיוחדת גילה לבעיותיה של תנועת "הפועל המזרחי", אשר בה ראה את התנועה הדתית שעסקה בחיי הגשמה בארץ ישראל. משום כך הרבה לקרב את שלוחי "הפועל המזרחי" שנזדמנו לפינסק. התעניין גם בארגון "החלוץ המזרחי" בעירו, קרא את ביטאון התנועה "נתיבה" ושאר החוברות שפרסמה בנושא ארץ ישראל. עמד בקשר הדוק עם בן אחותו, הרב מאיר בר-אילן. ועם זאת - מעולם לא מימש לא את מצוות יישוב ארץ ישראל ולא את הרעיון הציוני.
ספריו
- תורה תמימה - (חמשה חלקים) פירוש על התורה המשלב בין פירושי ודרשות התלמוד והמדרשים לפסוקי התורה, ונוסף לו תוספת ברכה. נדפס לראשונה בווילנא, ה'תרס"ב.
- מקור ברוך - (1928 מהדורה ראשונה) (ארבעה חלקים) אוטוביוגרפיה; תולדות משפחתו (משפחת אפשטיין); זכרונותיו על ישיבת וולוז'ין ועל העומד בראשה, דודו הנצי"ב, ואישים נוספים בתקופתו; הגיגים וחידושים בגמרא. חלק מהספר תורגם לשפה האנגלית בשנת 1987 על ידי הוצאת ארטסקרול בשם "My uncle the Netziv".
- 'מקור ברוך' - על תלמוד ירושלמי
- ברוך שאמר - (1940 מהדורה ראשונה) הלכות תפילה וביאורים על הסידור, וכן על הגדה של פסח, ועל פרקי אבות.
- 'גשמי ברכה' - על חמש מגילות.
- נחל דמעה, הספד על חותנו רבי אלעזר משה הורוויץ
- שפה לנאמנים, מאמר על לשון הקודש.
- תוספת ברכה, דברי תורה ומאמרים על פרשיות השבוע, (שמרביתם הובאו בקיצור נמרץ בהערותיו בתורה תמימה).
- תורת המסחר - אשר יכלכל כל עניני ודרכי הפיננסים והסחורות (כלשונו)[3]
ביקורת
ספריו ספגו ביקורת רבה. בין השאר נטען כי סילף מאמרי חז"ל רבים לצורך התאמתם לחידושיו, וכן [4]כי 90% מחידושיו הם העתקה מספרים אחרים ללא ציון המקור[5]. כמו כן האשימוהו בסילוף מאורעות מנהיגי תנועת החסידות וחסידות חב"ד לצורך כתיבה פולמוסית עליהם[4].
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
טקסט בוויקיטקסט: מקור ברוך |
- עליו
- תולדות חייו בספר המקוון רבנים שנספו בשואה מאת ד"ר פנינה מייזליש
- שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק, תרע"ב, עמ' 153 ואילך, באתר היברובוקס
- בן-ציון אייזנשטט, ר' ברוך הלוי עפשטיין, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 42, באתר HebrewBooks
- מתורתו של הרב ברוך הלוי אפשטיין: הערה על דבר קריאת פרשת פרה, ביאור בעניין הקדמת חכמתו ליראתו, אתר תורתך לא שכחתי
- שמריה גרשוני, רבי ברוך עפשטיין בעל התורה תמימה, ובירור נסיבות פטירתו, קובץ ישורון כ"ט, אלול תשע"ג, עמוד תתפ"ה ואילך
- חיבוריו
- מקור ברוך חלק המבוא, חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי וחלק רביעי, באתר Hebrewbooks
- מקור ברוך על הירושלמי, באתר hebrewbooks
- חמישה חומשי תורה עם פירוש תורה תמימה בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים, באתר היברובוקס.
- "גשמי ברכה" על חמש מגילות באתר "דעת"
- גשמי ברכה על מגילת רות, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי (טקסט)
- מגילת אסתר עם פירוש תורה תמימה
- שפה לנאמנים(הקישור אינו פעיל) מאמר על תכונת וערך לשון הקודש בשלשה פרקים.
- על חיבוריו
- שמעון זאקהיים, שיחה תמימה, מאמר בקרת על הספר "תורה תמימה" באתר אוצר החכמה
- יהושע מונדשיין, מקור ברוך - מקור הכזבים.
- שמריה גרשוני, "יַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים" - על הביקורת 'שיחה תמימה' על החומשים 'תורה תמימה', המעין תשרי תשע"ב
- תיקונים במראה-מקומות בספר תורה תמימה המעיין 17/3 תשל"ז, עמ'20-23.
- הרב חנוך טוביאס, יהושע מונדשיין ואחד מגדולי הדור (כנראה רב"ש שניאורסון), ה"תורה תמימה" היצירה, האמינות, המקורות, קובץ פעמי יעקב, גיליון מ"ה, אב תש"ס, עמודים ס' - ע"ז
- פרה אדומה במרה? <תורה תמימה>, השמטה מעניינת של בעל השמועה בספר 'תורה תמימה' - דיונים על מקורות הספר "תורה תמימה" בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ לפי עדות שרידים שחזרו מקבוצות פרטיזנים ביערות פולסה (אנצקלופדיה של הציונות הדתית, עמ' 167)
- ^ להרחבה על הגרסאות השונות באשר לנסיבות מותו ומקומו, ראו: שמריהו גרשוני, בתוך:, ישורון חלק כט אלול תשעג, באתר היברובוקס
- ^ רבי ברוך הלוי אפשטיין, כרך א, מקור ברוך, עמ' תמד
- ^ 4.0 4.1 יהושע מונדשיין, מקור ברוך - מקור הכזבים.
- ^ רבי מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, כרך כו עמ' רפה.
32712241ברוך הלוי אפשטיין
- בוגרי ישיבת וולוז'ין
- רבנים בשואה
- רבנים ליטאים
- רבנים בלארוסים
- משפחת אפשטיין
- משפחת ברלין
- פרשני הגדה של פסח
- פרשני מקרא בעת החדשה
- פרשני מסכת אבות
- פרשני התפילה
- פרשני מגילת אסתר
- פרשני נ"ך
- פרשני התלמוד הירושלמי
- כותבי אוטוביוגרפיה יהודים
- פינסק: רבנים
- רבני הציונות הדתית
- ילידי 1860
- נפטרים ב-1941
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש