מחנה עמנואל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בסיס ג'וליס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תג של יחידת החימוש המרחבית (יחש"מ) 650 השוכנת במחנה ג'וליס

מחנה עמנואל (מוכר גם בשם בסיס ג'וליס) הוא מחנה צבאי של צה"ל במחוז הדרום, בין המושב השיתופי משואות יצחק למחנה חסה, בסמוך לצומת נגבה וכביש 3. המחנה משמש כבית הספר לפו"ש (פיקוד ושליטה) למ"פים ומג"דים וכן בסיס הכשרת סמב"ציות חי"ר. במחנה שוכנת יחידת החימוש המרחבית (יחש"מ) 650 של חיל הטכנולוגיה והאחזקה, הנמנית עם יחידות האחזקה הגדולות בצה"ל ואחראית בתחום החימוש לכל היחידות בפיקוד המרכז. במחנה ממוקם גם בית ספר תיכון תעשייתי אורט "צור ברק" (נקרא עד שנת 2010 "אורט מחנה עמנואל").

המחנה נקרא על שמו של סרן עמנואל ברשי, סמג"ד בחטיבת גולני שנפל בפעולה בסוף דצמבר 1948 נגד הצבא המצרי במהלך "מבצע חורב"[1].

מפקד המחנה הנוכחי הוא אל"ם אלי יצחק.

היסטוריה

מחנה צבאי בריטי

מחנה ג'וליס הוקם בידי הצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. זה היה המחנה הבריטי הגדול ביותר באזור הדרום. בתחילת מרץ 1948 נסוג הצבא הבריטי מן המחנה והעבירו לידי הוועד הערבי העליון, שקנה אותו. לאחר מכן שימש המתחם כמחנה אימונים לערביי הסביבה. בליל ה-28 במאי 1948 כבש גדוד 51 של חטיבת גבעתי את המחנה.

בית הספר לשריון

בספטמבר 1952, עבר גדוד 82, ממחנה עמנואל ששימש כמחנה זמני, למחנה חסה שהפך למחנה הקבע של הגדוד, לאחר שזה הוכשר לצרכיו המיוחדים של גדוד טנקים. בית הספר לשריון עבר בשנת 1954 למחנה עמנואל. לאחר מבצע סיני הורחב בית הספר למעמד של חטיבה, שנקראה עוצבת בני חיל (חטיבה 454). כמו כן עלה משמעותית מספר התקנים ובראש בית הספר הועמד לראשונה קצין בדרגת אל"ם - עמוס בנין. בתקופה שבין מבצע סיני ומלחמת יום הכיפורים הוגדלה כמות הטנקים בצה”ל פי שמונה. בשנת 1972, לפני מלחמת יום הכיפורים, הוגדל היקף ההכשרה בבית הספר ומעל 20 קורסים שונים הועברו בו במקביל. בית הספר קלט לראשונה את טנק המרכבה סימן 1 בסוף שנות ה–70. בשנת 1985, בעקבות מחסור בשטחי אש עבר בית הספר לבסיס סיירים שבדרום הנגב.

ברוב שנות פעילותו של בית הספר לשריון במחנה זה, שירת רנ"ג יעקב עשהאל - או בכינויו "הסוס הלבן", כרס"ר הבסיס, והיה מסמליו הבולטים של המחנה[2].

יחידת חימוש מרחבית בפיקוד מרכז

היחידה החלה ב-1954 כסדנת חימוש חטיבתית של חטיבה 7 ומפקדה הראשון היה רס"ן הלל מונין. לאחר "מבצע קדש" ב-1965 הוקמה מפקדת גייסות השריון והיחידה הפכה לסדנא גייסית 650 וכללה שתי פלוגות - האחת לטיפול ברכב קרבי משוריין והשנייה לטיפול ברכבים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים הקימה הסדנא את גדוד שירותי החימוש הראשון (גש"ח) 784, שתמך באוגדה 84 של חיל השריון. לאחר המלחמה כלל הגש"ח שלוש פלוגות קדמיות ופלוגת בסיסית. על הפלוגות הקדמיות נמנתה פלוגה ג' שנתנה שירותי אחזקה לטנקי המגח ופלוגה ד' ששירתה את כוחות השריון שהתאמנו בצאלים. הגש"ח היה כפוף לסדנא ונטל אחריות לשירות הכוחות במרחב סיני וביניהם אוגדה 252, שהוקמה ב-1968. במרץ אותה שנה חיילים ומפקדים מן הסדנא השתתפו ב"פעולת כראמה". הם תרמו רבות לתיקון ציוד לחימה במהלך הקרב וכן סייעו בחילוץ רכב קרבי משוריין ופצועים משדה הקרב. בספטמבר 1969 השתתפו חיילים מן הסדנא ב"מבצע רביב".

במלחמת יום הכיפורים עבר גש"ח 784 תחת פיקוד אוגדה 252 ועבור אוגדה 84 הוקם גש"ח נייד. שתי האוגדות השתתפו בלחימה בסיני.

בסיס טירונות ח"ן

בסיס הטירוניות הוקם בשנת 1989 והיה כפוף פיקודית לבה"ד 12, שישב בצריפין. הבט"ר הכשיר טירוניות בשלושה סוגי טירונות: טירונות כלל-צהלית, טירונות קדם-צבאית וטירונות גיוס מיוחד.

מפקדת מגל

מפקדת מערך מגל שכנה מעת הקמתה, בשנת 1997 במחנה. בשנת 2005 הועברה לבה"ד 12 בצריפין.

כיום

הבסיס הוא בסיס האם של מדריכות הצ״יד (שליטה ובקרה) שם הן גם עוברות את ההכשרה. רוב המדריכות אף נשארות להדריך בבסיס את היחידות המתאמנות השונות. וחלק מועט מהמדריכות עוברות להדריך בבסיסי אימון אחרים

בנוסף במחנה מתקיימים קורסי מ"פים וקורסי מג"דים כחלק ממסגרת בית הספר לפו"ש (פיקוד ושליטה).

החל משנת 2018 כל הכשרות הסמב"ציות, החל מיום הגיוס, מתקיימות במחנה עמנואל.

ב-2019 החליט משרד הביטחון על העברת בסיס הקבע של יהל"ם ממחנה סירקין למתחם חדש שייבנה במחנה ג'וליס בעלות של 250 מיליון שקל.

ביוב

ביוב המחנה עבר דרך מפריד מוצקים והוזרם החוצה אל הסביבה[3]. על פי תוכנית משרד הביטחון חובר הבסיס למערכת הביוב האזורית בשנת 2013[4].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25279819מחנה עמנואל