בני חבוט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בני חבוט
לידה 13 ביולי 1938
יאסי, רומניה
פטירה נובמבר 2003 (בגיל 65)
ישראל
תאריך עלייה 1964
לימודי רפואה אוניברסיטת תל אביב
התמחות גריאטריה
תפקידים מנהל מחלקה גריאטרית בשמואל הרופא
פרופסור לגריאטריה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב
ראש אגף מחלות ממושכות וזיקנה במשרד הבריאות
מנהלו הראשון של בית החולים שמואל הרופא
יו"ר האיגוד לרפואה גריאטרית
הנצחה רחוב פרופ' בני חבוט בראשון לציון

בני חבוט (13 ביולי 1938 - נובמבר 2003) היה רופא מומחה בגריאטריה, ראש אגף מחלות ממושכות וזיקנה במשרד הבריאות ומנהלו הראשון של בית החולים שמואל הרופא במתכונתו כמרכז רפואי גריאטרי מרכזי מ-1980 ועד מותו, פרופסור לגריאטריה בבית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב[1].

ביוגרפיה

חבוט נולד בעיר יאסי שברומניה. החל ללמוד רפואה באוניברסיטה כבר בגיל 15 (1953), אך לימודיו הופסקו ב-1958 בגין בקשת עלייה שהגישו הוריו. חבוט עבד כרופא כפרי בלתי מוסמך עד לעלייתו לישראל ב-1964. את לימודיו סיים במחזור השני של בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת שירותו הצבאי עסק בפיתוח הרפואה הציבורית ברצועת עזה.

ב-1976 יצא להשתלם ברפואה גריאטרית בבית החולים היהודי בלונג איילנד, ניו יורק, ועם שובו ניהל את המחלקה הפנימית-גריאטרית בבית החולים אסף הרופא. בשנת 1980 התמנה למנהלו הראשון של המרכז הראשון בישראל שיועד לטיפול ייעודי בחולים קשישים - בית החולים שמואל הרופא, שם פיתח את הגישה של "החולה כמכלול", המטפל בכלל ההיבטים של אשפוזו של מטופל קשיש, על מכלול הבעיות המורכבות המאפיינות תחלואה בגיל המבוגר. בשנים 1994-1979 כיהן כראש אגף מחלות ממושכות וזיקנה במשרד הבריאות ופיתח את התשתית למערך המודרני של הטיפול הרפואי בזקן, המשמש דגם לחיקוי בעולם. כן הפך את הגריאטריה לתחום התמחות ופיתח תוכנית לקליטת רופאים עולים מברית המועצות לשעבר תוך הסבתם למומחים בגריאטריה. משנת 1980 כיהן גם כפרופסור באוניברסיטת תל אביב, הוביל את ההוראה והמחקר הגריאטרי והיה יו"ר האיגוד לרפואה גריאטרית עד לשנת 1998.

בשנת 1995 פרסם את ספר הלימוד "פרקים נבחרים ברפואה גריאטרית", ספר הלימוד הראשון בעברית בנושא זה.

על שמו נקרא רחוב פרופ' בני חבוט בראשון לציון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0