בניין המשרדים של בית הנבחרים לונגוורת'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בניין המשרדים של בית הנבחרים לונגוורת'
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

בניין המשרדים של בית הנבחרים לונגוורת'אנגלית: Longworth House Office Building; בראשי תיבות: LHOB) הוא אחד משלושה בנייני משרדים המשמשים את בית הנבחרים של ארצות הברית. הבניין ממוקם מדרום לקפיטול, מוקף בשדרת העצמאות, שדרת ניו ג'רזי, רחוב C דרום מזרח (C S E), ורחוב סאות' קפיטול, שבאזור דרום מזרח של וושינגטון[1].

שטחו של הבניין עצמו 55,711.6 מטרים רבועים[2], ובו 251 משרדים, חמישה חדרי ישיבות גודלים, שבעה חברי ישיבות קטנים, וחדר כנסים גדול המשמש את ועדת הדרכים והאמצעים של בית הנבחרים.

שמו של הבניין ניתן לו בשנת 1962[1].

הבניין נקרא על שמו של יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית לשעבר, ניקולאס לונגוורת' ממדינת אוהיו. לונגוורת' כיהן כיושב ראש בית הנבחרים משנת 1925 עד שהמפלגה הרפובליקנית איבדה את הרוב שלה בשנת 1931, באותה שנה שהוא נפטר, ובאותה השנה אושרה הקמת הבניין[1].

היסטוריה

בניין לונגוורת' (במרכז) ממוקם בין בניין רייברן (משמאל, מבט חלקי) לבניין קנון (מימין)

בשנת 1925 החלו לתכנן את בניית בית משרדים שני עבור בית הנבחרים, וזאת בשל הצפיפות הקשה בבניין המשרדים של בית הנבחרים קנון (שבנייתו הושלמה בשנת 1908). צפיפות זו הביאה לשיפוץ בניין קנון ולהחלטה לבנות את בניין לונגוורת'[1].

בניין לונגוורת' הוא הקטן שבין בנייני המשרדים של בית הנבחרים.

התוכנית הוכנה בפיקוחו של אדריכל הקפיטול דייוויד לין. התוכניות הראשונות לבניין הוכנו על ידי משרד אדריכלים מקומי המכונה "ברית האדריכלים של וושינגטון בע"מ" (The Allied Architects of Washington Inc). האדריכלים העיקריים היו פרנק אפמן (Frank Upman), גילברט לקוסט רודייה (Gilbert LaCoste Rodier), נתן קורווית' ויאט, ולואי ג'וסטמנטה (Louis Justemente)[1].

הם הכינו שתי תוכניות ל"בניין פשוט ומכובד, בהרמוניה עם שאר מתחם הקפיטול". בינואר 1929 אישר הקונגרס 8.4 מיליון דולר לרכישת ופינוי האתר ולבניית הבניין החדש. היסודות הושלמו בדצמבר 1930 ואיכלוס הבניין החל באפריל 1933[1].

הבניין נבנה תוך שימוש רב בפלדה שיובאה מחוץ לארצות הברית - דבר שעורר מחאה ציבורית[3].

חדר הכנסים הגדול של בניין לונגוורת', שמסוגל להכיל 450 איש, שימש בית הנבחרים כחדר הישיבות העיקרי של בית הנבחרים בין השנים 1949 ו-1950, בעוד שחדרו בקפיטול ארצות הברית עבר שיפוץ[1]. חדר זה נבחר לכך, שכן לא היה חדר גדול דיו בקפיטל להכיל 450 איש[1].

בשל מיקומו של הבניין באתר משופע, גובהו של בסיס הגרניט של הבניין משתנה בין שתיים לארבע קומות. מעל בסיס הגרניט שלוש קומות הבניין העיקריות המצופות בשיש לבן[1]. עמודים יוניים תומכים באנטבלטורהות מעל אכסדרות הבניין. בראש האכסדרא הראשית מצוי גמלון. שתי קומות נוספות מוסוות מאחר מעקה שיש[1].

בניין לונגוורת', לצד הגלריה הלאומית לאמנות (שנבנתה ב-1941) ואנדרטת ג'פרסון (שנבנתה ב-1943) נחשבות לדוגמאות הטובות ביותר בוושינגטון לסגנון הבנייה הנאו-קלאסי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 ההיסטוריה של המבנה ותיאור המבנה
  2. ^ גודלו של שטח המתחם שבו נמצא הבניין הוא 65,274.4 מטרים רבועים.
  3. ^ מחאה ציבורית במהלך בניית בניין לונגוורת'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28060493בניין המשרדים של בית הנבחרים לונגוורת'