בניין ג'ונסון וקס
 | |
| תמונה משנת 1969 של בניין ג'ונסון וקס עם מגדל המחקר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | משרדים |
| כתובת | ראסין, ויסקונסין |
| מדינה | ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1936–1939 (כ־3 שנים) |
| אדריכל | פרנק לויד רייט |
| סגנון אדריכלי | סטרים ליין |
| קואורדינטות | 42°42′49″N 87°47′27″W / 42.713611°N 87.790833°W |
| האתר הרשמי של בניין מונדנוק | |
בניין ג'ונסון וקס (באנגלית: Johnson Wax Headquarters) הוא מטה המשרדים וההנהלה העולמי של חברת S. C. Johnson & Son בראסין, ויסקונסין, ארצות הברית. הבניין תוכנן ועוצב על ידי האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט עבור נשיא החברה, הרברט פ. "היב" ג'ונסון, ונבנה מ-1936 עד 1939.[1] עמודי "חבצלות מים" הייחודיים שלו וחידושים אחרים החיו את הקריירה של רייט בעת שבה החל לאבד השפעה.[2] הבניין ידוע גם כבניין מנהלת ג'ונסון וקס. יחד עם מגדל המחקר ג'ונסון וקס הסמוך, בן 14 הקומות (נבנה 1944–1950), סומנו כנקודת ציון היסטורית לאומית בשנת 1976 כבניין המנהלת ומגדל המחקר, S.C. Johnson and Son.[3]
עיצוב
מיקומו של בניין מטה המשרדים של ג'ונסון וקס הוא באזור תעשייה, ורייט החליט ליצור סביבה סגורה מוארת מלמעלה, בדומה לבניין המנהלת של לרקין (אנ'). הבניין מציג את הפרשנות של רייט לסגנון הסטרים ליין המודרני והפופולרי בשנות ה-30 של המאה העשרים. הבניין תוכנן בעת בה פרנק לויד רייט החליט להפסיק עם תכנון המבנים בסגנון בתי הערבה (אנ') שאפיינו אותו. הבניין כולל צורות מעוקלות רבות והצריך יותר מ-200 לבנים מעוקלות שונות "אדומות צ'ירוקי" כדי ליצור את קימורי הפנים והחוץ. המלט בין הלבנים מסורק בסגנון רייט מסורתי כדי להדגיש את האופקיות של הבניין. הגוון החם והאדמדם של הלבנים שימש גם בלוח רצפת הבטון המלוטש; עיטורי האבן הלבנה והעמודים דמוי העץ הלבנים יוצרים ניגוד עדין אך בולט. כל הרהיטים, שיוצרו על ידי Steelcase, תוכננו עבור הבניין על ידי רייט והוא הדהד במאפייני העיצוב הרבים של הבניין.
הכניסה ממוקמת בתוך המבנה, חודרת לבניין מצד אחד ומצד שני חניון מקורה. החניון נתמך על ידי גרסה מוקטנת של עמודי הבטון דמוי העץ, המחוזקים בפלדה ומופיעים בחדר העבודה הגדול.[1] תקרת החניון הנמוכה יוצרת דחיסה של חלל המשתחררת בכניסה לבניין הראשי, שבו עמודי דמוי העץ מתנשאים לגובה של שתי קומות; לכן החלל הפנימי נראה גדול יותר ממה שהוא. דחיסה ושחרור החלל היו מושגים שרייט השתמש בהם ברבים מעיצוביו, כולל חדר המשחקים בביתו ובסטודיו שלו (אנ') ב-Oak Park, מקדש האחדות (אנ') באוק פארק, אילינוי, מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים בניו יורק ועוד רבים אחרים.
בכל חלל חדר העבודה הגדול, שאין בט קירות פנימיים, העמודים דמויי העץ הדקים והלבנים מתנשאים ונפתחים לראשי "חבצלות מים" עגולים היוצרים את התקרה, כאשר המרווחים בין המעגלים מורכבים מצווהרים העשויים צינורות זכוכית פיירקס (אנ'). בפינות, היכן שהקירות נפגשים בדרך כלל עם התקרה, צינורות הזכוכית ממשיכים למעלה ומתחברים לחלונות הגג, יוצרים אפקט קלריסטורי (אנ') ומכניסים אור רך. חדר העבודה הגדול הוא מרחב החלל הגדול ביותר בבניין, והוא נועד למזכירות חברת ג'ונסון ווקס, עם קומת ביניים למנהלים.
בנייה
בחדר העבודה הגדול, העמודים מתרחבים מקוטר של 23 סנטימטרים בתחתית ל"חבצלות מים" בקוטר 5.5 מטרים בחלק העליון. מפקחי בנייה סקפטיים דרשו כי ייבנה עמוד אחד לבדיקה ויועמס בכוח לחיצה של 12 טונות כמבחן. לאחר שעמוד הבדיקה הוכיח שהוא מסוגל לעמוד בעומס המבחן, רייט העלה את העומס בהדרגה. רק בעומס שישים טון הופיע סדק כלשהו.
הבניין הושלם ב-1939 עם חריגה ניכרת בתקציב.[4] במהלך הבנייה התברר כי קשה מאוד לאטום כראוי את צינורות הזכוכית התוכמים בגג, והתרחשו נזילות. הבעיה לא נפתרה עד שהחברה החליפה את השכבות העליונות של הצינורות בחלונות גג המורכבים מיריעות זוויתיות של פיברגלס ויריעות זכוכית אקרילית יצוקות במיוחד עם קווים כהים צבועים כדי להידמות למפרקים המקוריים בטרומפ-לויל במבט מהקרקע.
רייט עיצב לא רק את הבניין אלא גם את הריהוט שבו. לעיצוב הכיסא שלו היו במקור רק שלוש רגליים, כביכול כדי לעודד יציבה טובה יותר (כי צריך לשמור את שתי הרגליים על הקרקע כל הזמן כדי לשבת בו). עם זאת, הכיסא התגלה כבלתי יציב, והתהפך בקלות רבה. לכאורה, רייט עיצב מחדש את הכיסאות לאחר שהרברט ג'ונסון ביקש ממנו לשבת באחד, והוא נפל ממנו. ג'ונסון וקס המשיכה להשתמש ברהיטים של רייט.
למרות הבעיות הללו, ג'ונסון היה מרוצה מהבניין ומאוחר יותר הזמין את מגדל המחקר ובית מגורים (המכונה Wingspread) מרייט.
מגדל המחקר
בשנת 1950 התווסף מגדל המחקר לבניין המנהלת, והוא מהווה ניגוד אנכי משלים לאופקיות שלו. זהו אחד משני הבניינים הגבוהים הקיימים של רייט. תומכות הרצפה של המגדל, עולים כצבר צינורות אנכיים ענק, פרוסים כענפי עצים, ומספקים פילוח אנכי למחלקות. פירי מעליות וגרם מדרגות עוברים בתוך ליבת הבטון המזוין, שרייט כינה "שורש". ליבה יחידה זו התבססה על רעיון שהציע ב-1929 עבור מגדל סנט מרקו,[5] והוא השתמש בו שוב ב-1952 במגדל פרייס (אנ') בברטלסוויל, אוקלהומה. משוחרר מאלמנטים תומכים היקפיים, המגדל מתנשא מגן ומשלוש בריכות מזרקה המקיפות את בסיסו, בעוד שחצר משלושה צדדים מספקת חניה לעובדים.[4]
מגדל המחקר הוצא משימוש ב-1980 מכיוון שהוא לא עמד עוד בתקני הבטיחות באש; יש לו רק גרם מדרגות אחד מתפתל ברוחב 73.66 סנטימטרים, ובמקור לא הייתה לו מערכת מתזי מים כי רייט חשב שהם מכוערים. SC ג'ונסון שקל הצעות להתאים את המגדל כדי לעמוד בתקנות הללו, כולל הצעה שהוגשה על ידי מתלמדים מטליסין, אך כולן נדחו בסופו של דבר מחשש שזה יפגע במראה המגדל.[1][4] החברה מחויבת לשמר אותו כסמל לתולדותיה. בשנת 2013 הושלם שיקום נרחב בן 12 חודשים והמגדל הופעל מחדש ב-21 בדצמבר 2013, לציון היפוך החורף, ו-S.C. Johnson & Son הודיעו כי הוא ייפתח לסיורים ציבוריים בפעם הראשונה בתולדותיו.[6] מעבדות המחקר המוצגות בסיור הוקמו כך שיראו כמי ש"קפאו בזמן", כולל כוסות, מאזניים, צנטריפוגות, תצלומי ארכיון ומכתבים על המבנה.[4][7]
מורשת
בנייני ג'ונסון וקס מופיעים במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים, ובניין המנהלת ומגדל המחקר נבחרו על ידי המכון האמריקאי לאדריכלים (אנ') כשניים מתוך שבעה עשר מבנים על ידי האדריכל שיישמרו כדוגמאות לתרומתו לתרבות האמריקאית. בנוסף, בשנת 1974 הוענק לבניין המנהלה פרס עשרים וחמש שנה על ידי המכון האמריקאי לאדריכלים ובשנת 1976, שניהם הוגדרו כנקודות ציון היסטוריות לאומיות.[3][8]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Mark Hertzberg (2010). Frank Lloyd Wright's SC Johnson Research Tower. Rohnert Park: Pomegranate. ISBN 978-0-7649-5609-6.
- ^ "Johnson, S.C., and Son Administration Building and Research Tower". Wisconsin Historical Society. January 2012. Retrieved July 13, 2018.
- ^ 3.0 3.1 "Administration and Research Tower, S.C. Johnson Company". National Historic Landmark summary listing. National Park Service. Archived from the original on April 3, 2009. Retrieved June 30, 2008.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Robert Sharoff, "A Corporate Paean to Frank Lloyd Wright", The New York Times, April 29, 2014.
- ^ "Frank Lloyd Wright: St. Mark's Tower project, New York, NY (Aerial perspective) 1927–1931", MoMA.
- ^ Michael Burke, "SCJ announces online reservations to begin for Research Tower tours", Racine Journal Times, March 20, 2014.
- ^ Blair Kamin, "Frank Lloyd Wright's tower worthy of debate, and a trip", Chicago Tribune, April 23, 2014.
- ^ Carolyn Pitts (July 1975), National Register of Historic Places Inventory-Nomination: S.C. Johnson and Son, Inc. Administration Building and Research Tower (pdf), National Park Service, with 34 photos, exterior and interior, from 1974. (32 KB)
ספרות
- Lipman, Jonathon: Frank Lloyd Wright and the Johnson Wax Building. New York. Rizzoli. 1986.
- Storrer, William Allin: The Frank Lloyd Wright Companion. University Of Chicago Press, 2006. ISBN 0-226-77621-2
קישורים חיצוניים
קשת רוזנבלום, בניין שתיכנן פרנק לויד רייט בסוף שנות ה-30 ייפתח מחר לראשונה למבקרים, באתר הארץ, 01 במאי 2014- ג'יימס ס' ראסל, בניין המשרדים שתיכנן אחד מגדולי האדריכלים במאה העשרים, באתר גלובס, 27 ביולי 2023
- SC Johnson architecture page includes links to tour information for the Johnson Wax building.
- Johnson Wax Building, is a page from an independent website, Frank Lloyd Wright Roadtrip concentrating on the architecture of Frank Lloyd Wright. Includes photographs.
- Johnson Wax Building at Great Buildings Online
36799676בניין ג'ונסון וקס