בנייה ירוקה בישראל
בנייה ירוקה בישראל מתייחסת לפרקטיקה ורגולציה של בנייה ירוקה בישראל. לישראל תקן ייחודי לבנייה ירוקה שמספרו 5281.[1]
היסטוריה
לישראל תקן בנייה ירוקה מאז 2005. התקן מבוסס על מערכת דירוג נקודות, המעניקה עד 5 כוכבים על סמך מספר הנקודות שהושגו (55 - 100) ב-8 קטגוריות.
בעוד שתקן הבנייה מ-2005 התייחס רק לבנייני מגורים ומשרדים חדשים, גרסה חדשה מתוקנת ומעודכנת יותר אושרה בשנת 2011, בעקבות לחץ של אנשי מקצוע ושחקנים בשוק. התקן החדש שנכתב בעזרת BRE, המשרד הבריטי שכתב את BREEAM, הכלי לבנייה ירוקה בבריטניה, מכסה בניינים ומבנים חדשים בשיפוץ משמעותי. גרסה זו עודכנה שוב באוגוסט 2014.[2]
מספר עיריות ישראליות משתמשות בימינו בתקן כחלק מחייב בתהליך רישוי הבנייה שלהן. יחד עם התקנים המשלימים 5282 (סיווג מבנים לפי שימוש באנרגיה) ו-1738 למוצרים ברי קיימא מספקים מערכת להערכת הקיימות הסביבתית של מבנים.[3]
התקן האמריקאי לבנייה ירוקה LEED יושם בבניינים מסוימים בישראל, כולל מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה .
מדיניות הבנייה הירוקה
במסגרת ההתחייבויות של ממשלת ישראל בהצטרפותה לארגון ה-OECD, הממשלה הודיעה כי "תפעל לקידום אסטרטגיה מקיפה להפחתת פליטות, לרבות מדיניות לניהול אנרגיה, וכן קביעת יעדים וצעדים נדרשים לעניין הפחתת פליטות גזי חממה". על מנת לקדם את מטרות אלו, הוחלט על קידום הבנייה הירוקה בישראל. החלטה זו כללה ביצוע צעדים מפורטים כדוגמת:[4]
- קידום הקמת מרכז ידע ישראלי לבנייה ירוקה אשר יעסוק בין היתר בקידום הידע האקדמי ובריכוז מידע בתחום זה.
- קידום מסגרת הכשרת כוח אדם מקצועי בתחום זה לקהלי יעד שונים (כגון מתכננים, מהנדסי בניין, קבלנים ובודקי התקן).
- קידום כתיבת ועדכון תקנים על ידי מכון התקנים הישראלי.
- קידום מסגרת לעריכת הכשרות בנושא עמידת מבנים בדרישות התקנים השונים הנוגעים בדבר.
ב-13 בפברואר 2013 הערים החברות בפורום ה-15 חתמו על אמנת הפורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים. במסגרת אמנה זו הערים התחייבו להציב יעדי הפחתה כמותיים ברורים של פליטות גזי חממה וזיהום אוויר בעיר ולהכין תוכנית פעולה עירונית שתוביל להגשמת יעדים אלו. התחייבויות אלו כללו הפחתת פליטת גזי חממה ב-20% עד 2020 ויחס לפליטות בשנת 2000. אמנת אקלים זו כוללת צעדים ממשיים לפי השלבים הבאים.[5]
- שלב מקדמי - הקמת פורום מוביל בעירייה (ועדת היגוי עירונית), סדנת הכשרה לוועדת ההיגוי, אישור תקציב ועדת ההיגוי, בחירת חברת ייעוץ או צוות ייעוץ מקצועי לתכנון והכנת התוכנית.
- תהליך התכנון - סקר עירוני למיפוי ואפיון הפליטות, הגדרת חזון ומדיניות, הגדרת יעדי הפחתה כמותיים שלא יפחתו מההתחייבות הכללית להפחתת 20% מהפליטות עד 2020, פירוט התוכנית והתחלת פרויקטים שזמינותם מידית.
- הטמעה ויישום - הטמעת דפוסי ארגון וניהול, תקצוב והתחלת תכנון, תקצוב יישום וביצוע פרויקטים פיזיים, חינוך, הסברה, שיווק והנחיה, חקיקה ואכיפה, עמידה ביעדים שנתיים, ניטור ובקרה.
מאחר שאין מנגנונים ממשלתיים מחייבים ליישום בנייה ירוקה, החליטו ראשי עיריות הפורום ה-15 כצעד ראשון לקידום הנושא על אימוץ כלים מידיים להטמעת בנייה ירוקה בערי הפורום ה-15. החלטה זו כוללת מחויבות להכללת עקרונות בנייה ירוקה בכל בקשה שתוגש לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הצעד השני היה החלטה על קידום המלצה לאימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה שהתקבלה ביוני 2013.[5] בנוסף, הפורום ה-15 הקים את הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני קיימא אשר חברים בו נציגי מהנדסי הערים של העיריות החברות באמנת האקלים נציגי ממשלה ונציגי גופים מקצועיים ומטרתו גיבוש מדיניות בנייה ירוקה ותכנון בר קיימא בערים. החלטת הפורום ה-15 כללה מתווה הדרגתי לאימוץ ת"י 5281. המתווה כולל מבני מגורים, מבני עירייה, משרדים, מבני תיירות ועוד. בהתכנסות הפורום העירוני בפברואר 2017 עלה כי מתוך 15 הערים החזקות כלכלית בישראל, רק שש הגיעו ליעד היישום הסופי שהוא תכנון או הקמה של מוסד חינוכי אחד לפחות על פי התקן.[6]
החלטת פורום ה-15 מוסיפה למודעות לנושא הבנייה הירוקה בישראל, שבאה לידי ביטוי בעלייה במבנים שרשומים לבדיקה האם הם עומדים בדרישות התקן.[7] עוד התקדמות בנושא חלה ב-2015 כשהממשלה הכריזה על סיוע בהקמת העיר חריש על מנת להבטיח שתיבנה תוך שמירה על עקרונות הבנייה הירוקה.[8]
תקן 5281
התקן הישראלי לבנייה ירוקה, תקן 5281, שודרג והורחב בשנת 2011 בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, מכון התקנים הישראלי, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה. בעוד שהתקן הישן חל רק על בנייני מגורים ומשרדים, הגרסה המתוקנת הגדירה שבעה תקנים לשבעה סוגי מבנים: מגורים, משרדים, מוסדות בריאות, מבני ציבור, מסחר, חינוך ותיירות.
תקן 5281 מקיף נושאים הרלוונטיים לכל בניין ירוק: אנרגיה, קרקע, מים, חומרי בניין, בריאות ורווחה של משתמשי בניין, פסולת, תחבורה, ניהול אתרי בנייה וחדשנות. כל גיליון מחולק לתתי קטגוריות הכוללות קריטריוני דירוג והערכה, והציון נקבע בהתאם לעמידה של הפרויקט בדרישות.
בניין נחשב ל"בניין ירוק" אם הוא עומד בדרישות המינימליות לכל אחת מהקטגוריות, וכן בתנאים מוקדמים נוספים לצמצום "טביעת הרגל הסביבתית" של הבניין.
לתקן חמש רמות, החל מכוכב אחד לחמישה כוכבים.
המועצה הישראלית לבנייה ירוקה (ILGBC) מפרסמת מדריכים כלליים וטכניים המספקים מידע על תקנים אלו ויישומם.[9]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מכון התקנים, בנייה בת קיימה (בנייה ירוקה): דרישות לבניינים שאינם בנייני מגורים, 2016
הערות שוליים
- ^ המשרד להגנת הסביבה, תקן ישראלי 5281: התקן הישראלי לבנייה ירוקה, 2017
- ^ מכון התקנים, ת"י 5281, בנייה בת קיימא (בניה ירוקה), 2016 (ארכיון)
- ^ Green Building Standards
- ^ מזכירות הממשלה, קידום בנייה ירוקה בישראל, 2014
- ^ 5.0 5.1 פורום ה-15, בנייה ירוקה, 2017
- ^ קרבטרי, מאיה, מפגש הפורום העירוני בנושא הריביזיה לת"י 5281, 2017
- ^ מבנים ירוקים בישראל, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ הכרזת הממשלה על הסיוע בהקמת העיר חריש, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ Israeli Green Building Standard
בנייה ירוקה בישראל37013764Q5603470