במרומי ערץ

במרומי ערץ
	בִּמְרומֵי עֶרֶץ כִּסֵּא שִׁבְתֶּךָ.; וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ עז מֶמְשַׁלְתֶּךָ.; אֵלֶּה יַעֲרִיצוּן גְּאון תִּפְאַרְתֶּךָ.; וְאֵלֶּה יַקְדִּישׁוּן לְשֵׁם מַמְלַכְתֶּךָ.; אֵין קָדושׁ כה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ:; ; בִּמְרומֵי עֶרֶץ כִּסֵּא מַהֲלָלו.; וּפִנּות שׁוּלָיו מְלֵאִים הֵיכָלו.; מֵהֶם מִימִינו וּמֵהֶם מִשְּמאלו.; שְׂרָפִים עומְדִים מִמַּעַל לו:; ; וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ יְדוּעִים עַם הָאֵל.; נִצָּבִים הַיּום כְּדַל הַשּׁואֵל.; מְהַלְּלִים וּמודִים לְצוּר פּודֶה וְגואֵל.; וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדושׁ יַעֲקב וְאֶת אֱלקֵי יִשְׂרָאֵל:; ...; בִּמְרומֵי עֶרֶץ מַלְאֲכֵי צְבָאות.; וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ הוגֵי דָת נְבוּאות.; אֵלֶּה מַעֲרִיצִים בַּהֲמוּלות תְּשׁוּאות.; וְאֵלֶּה מַקְדִּישִׁים לָאֲלָפִים וּמֵאות; קָדושׁ קָדושׁ קָדושׁ ה' צְבָאות:

במרומי ערץ הוא פיוט הקדמה לקדושה שחובר על ידי רבי יוסף אבן אביתור ונאמר בנוסח הספרדים בחזרת הש"ץ של מוסף ביום הכיפורים. הפיוט משווה בין המלאכים העומדים בשמים, לבין עם ישראל העומד על הארץ, ומתאר ששניהם יחד משבחים את הקב"ה.

מבנה הפיוט

הפיוט בנוי משמונה בתים, מהם בית פתיחה, בית סיום ושישה בתי תוכן.
בתי הפתיחה והסיום כוללים חמש שורות. שתי השורות הראשונות מדברות אחת על המלאכים "בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ" ואחת על בני האדם "וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ", ולאחר מכן באות שתי שורות של תיאור שיבוחו של הקב"ה, כשכל שורה מתחילה במילה "אלה" "ואלה", אך לא ניתן לדעת מתוכן השורות איזו מתייחסת למעשיהם של המלאכים, ואיזו מתייחסת למעשיהם של בני האדם. השורה החמישית היא שיבוץ של פסוק המתאר את כבודו של הקב"ה.
ששת בתי התוכן מתייחסים לסירוגין למלאכים ולבני האדם, כאשר בית אחד פותח במילים "בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ" והשני במילים "וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ" שלוש פעמים לסירוגין. כל בית בנוי מארבע שורות, אשר מתארות מה מתרחש באזור עליו מדבר הבית. הבתים חרוזים בחריזה עצמאית לכל בית, והשורה האחרונה, אשר מכילה שיבוץ מקראי, גם היא חרוזה באותו חרוז.

אמירת הפיוט בתפילה

זהו הפיוט הראשון שנאמר במנהג הספרדים בחזרת הש"ץ של מוסף ליום הכיפורים. אחרי הפיוט נהוג לומר את פיוט הסילוק "ארץ התמוטטה והתפוררה" של רבי יהודה הלוי ולאחריהם את הקדושה. המנהג הרווח הוא שאת שני הפיוטים אומר הסומך.