תימוס

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אנטומיה ריקה.

בלוטת התִּימוּס (בעברית: הֶרֶת) היא מבנה ורדרד ופחוס הממוקם בתוך חלל בית החזה מתחת לעצם החזה ולפני כלי הדם הגדולים וקנה הנשימה, ומשמש ליצירת תאים של מערכת החיסון ולתפקידים נוספים שטרם הובררו די צורכם.

התימוס מורכב משתי אונות, שכל אחת מהן מחולקת לכמה אוניות שעטופות ברקמת חיבור.

התימוס פעיל מאוד במהלך שנות החיים הראשונות, והוא ממלא תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות מערכת החיסון. תאי האפיתל והתאים הדנדריטיים המאכלסים את התימוס חיוניים להבשלת תאי דם לבנים ייעודיים מסוג לימפוציט T. תאים אלו נוצרים במח העצם ומגיעים אל התימוס להתמיינות. התאים מסייעים לגוף להילחם בזיהומים, וכינויים נגזר מן האות T, האות הראשונה של המילה "תימוס".

מבחינת תפקוד התימוס מחולק לקליפה (קורטקס) וליבה (מדולה) שבהן מתרחשים שלבים שונים בהתפתחות תאי T.

גופיפי הסל נראים בליבה אך תפקידם אינו ברור.

התימוס מגיע לשיא גודלו בתקופת ההתבגרות הפיזיולוגית, ולאחריה הוא מתחיל להתכווץ וגופיפי הסל גדלים ומתנוונים. בגיל זקנה האיבר כבר נעלם כמעט לגמרי.

תפקיד התימוס לא היה ידוע עד לשנות השבעים. מאמצע שנות השישים הוא זוהה כבלוטה המפרישה חלבוני תימוזין, שנחשבו הורמון, אך כיום ידוע שחלבונים אלו נוצרים ונמצאים ברקמות רבות בגוף האדם, יש מהם סוגים רבים, ולהם מגוון תפקידים, ביניהם במערכת החיסון. חלבוני התימוזין זוהו כגורמי שינוי צורה (בעולם החי).

התימוס של כמה בעלי חיים (בעיקר עגלים) משמש גם מאכל. שמו העממי של חלק זה בבשר העגל הוא שקדי עגל.