בלבי
| מדינה |
 לטביה |
|---|---|
| ראש העיר | אינרה ניקולינה |
| תאריך ייסוד | 1928 |
| שטח | 5.1 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 8,063 (2006) |
| ‑ צפיפות | 1,576 נפש לקמ"ר (2006) |
| קואורדינטות | 57°08′N 27°15′E / 57.133°N 27.250°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.balvi.lv | |
בלבי (בלטבית: Balvi) היא עיירה באזור מזרח לטגליה שבלטביה. העיירה מהווה מרכז מנהלי של המחוז מאז שנת 1949.
תולדות היישוב
אזכורה הראשון של בלבי הוא משנת 1224, ובשנת 1765 נבנו בה כנסייה קטנה ואחוזה של אציל פולני.
כאשר לטגליה עברה לשלטון הרוסי ב-1772, האחוזה ניתנה למשפחת ילגין על ידי יקטרינה השנייה. הכפר היה מופרד מהאחוזה משנת 1915, ובלבי קיבלה מעמד כעיירה בשנת 1928.
עם נסיגתם של הגרמנים מהעיירה ביולי 1944, העלו אותה באש, והעיירה נבנתה מחדש החל משנת 1945. בשלהי שנות השמונים היוותה בלבי מרכז ל"מהפכת השירה", אשר הובילה לעצמאות המדינות הבלטיות.
יהודי בלבי
באמצע שנות השלושים חיו בבלבי כ-400 יהודים, קרוב לחמישית מתושביה. בעיירה פעלו בתקופה זו תנועות נוער ציוניות, ומספר מיהודיה עלו ארצה. ב-1940 עברה העיירה לשלטון סובייטי.
עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941 פינו השלטונות הסובייטיים את העיירה, והצבא הגרמני כבש אותה. כחמישים מיהודי העיירה הספיקו להימלט ממנה מזרחה, וכ-150 פליטים יהודים הגיעו אליה.
באמצע יולי 1941 רוכזו יהודי העיירה והכפרים הסמוכים אליה בגטו שהוקם בשכונה ענייה בה, אשר הוקף בגדר תיל. מעת לעת אירעו בגטו מקרי אונס ורצח בידי שוטרים לטבים.
ב-8 באוגוסט 1941 רוכזו כ-500 יהודי הגטו בידי המשטרה הלטבית, תוך שנאמר להם כי הם עתידים להישלח לארץ ישראל. יהודי העיירה נשדדו, ולאחר מכן הועברו במשאיות לבורות שנחפרו מבעוד מועד ביער, ושם נורו במקלעים או נקברו בחיים.
דמוגרפיה
האוכלוסייה בעיר מתחלקת ללאומים הבאים:
- לטבים - 70.26%
- רוסים - 23.27%
- בלארוסים - 1.16%
- אוקראינים - 0.7%
- פולנים - 0.4%
- צוענים - 0.4%
- גרמנים - 0.31%
- אחר - 3.48%
קישורים חיצוניים
- "בלבי", באתר JewishGen (באנגלית)
- בלווי (Balvi), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), בלבי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1000), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)