בית רוזנפלד
בית רוזנפלד הוא אתר מורשת הנמצא בהרצליה. המבנה נבנה בשנת 1935 עבור משפחת רוזנפלד ושומש כמבנה מגורים. במסגרת עבודת מחקר לאיתור מבנים לשימור בעיר, הוכרז בית רוזנפלד כמבנה הראוי לשימור בעיקר בזכות הערך האדריכלי שבו.
היסטוריה
בשנת 1935 הזמין שלמה רוזנפלד בניין אשר תכנן, הנדס ובנה אותו נחום הופברג.
המבנה הוא בעל 3 קומות. בהסכם הבנייה בין נחום הופברג למשפחת רוזנפלד אשר נחתם ב-25 בפברואר 1935, סוכם שהבנאים מחויבים לגמור את העבודות בקומה הראשונה לא יאוחר מה-25 במרץ 1935, חודש לאחר חתימת ההסכם. את העבודות בקומה השנייה עליהם לגמור עד ה-25 במאי 1935, 3 חודשים לאחר חתימת ההסכם, והעבודות בבניין כולו (החלק החיצוני בלבד) לא יאוחר מה-25 ביוני 1935, 4 חודשים לאחר חתימת ההסכם.מיום סיום העבודה על החלק החיצוני של הבניין, על הבנאים לגמור את העבודה על פנים הבניין תוך שבועים[1].
היה זה הבית הראשון בתולדות הרצליה וסביבתה בעל 3 קומות ו10 יחידות דיור.
במהלך השנים התגוררו בבנין אנשים שונים. תחילה, כאשר הבניין רק נבנה, התגוררה בו משפחת רוזנפלד בלבד. עם הזמן הצטרפו דיירים נוספים לבניין והתווספו לתוכו משרדי רופאים רבים, וזו הסיבה לכך שאנשים קוראים לו "בית הרופאים" למרות שהשם לא היה רשמי מעולם[2].
משפחת רוזנפלד
שלמה רונפלד (1894-1982) אשר על שמו נקרא "בית רוזנפלד", נולד לרבי יעקב (1858-1901) ומאשה (שנת פטירה 1920) בוורשה שבפולין.
היו לו 9 אחים ואחות אחת וביניהם אהרון, אברהם ובועז. יעקב היה סוחר ויבואן. לאחר מותו בגיל 43 כאשר שלמה היה בן 7, ביקש שלמה להמשיך את דרכו ובנוסף ללימוד התורה בבית הספר "הדר" התקבל לבית ספר למסחר. עם התבגרותו המשיך את עסקיו של אביו יחד עם אמו עד מותה וגדל להיות סוחר ויבואן עמיד. הייתה לו רשות לצאת מן האזור היהודי לענייני מסחר והוא היה הסוחר המוביל בפולין באותה תקופה.
בראיון שפורסם בעיתון "הרצליה שלי", שלמה מספר שעלה לארץ עקב התמונה "גלות" של שמואל הירשנברג ובה מתוארת קבוצה של יהודים, תשושים ועייפים עם מקלות ותרמילים על גביהם[3].
ב-1925, כאשר שלמה ואחיו אהרון ובועז עלו לארץ, הוא ירד בנמל חיפה וישירות הגיע להרצליה ובה התיישב בצריף ברחוב ויצמן 27. הוא בא במטרה לקדם את עסקי החקלאות ואפילו הביא לארץ את הטרקטור הראשון[4].
מכל שלושת האחים רק שלמה נשאר בארץ, בועז ירד לבלגיה וב-1927 אהרון חזר לפולין.
ב-1935 בנה את בית רוזנפלד בהנדיב 14. בגיל חמישים נישא לאלמנה בשם הלה אשר התגוררה בביתו. לאחר 9 שנים, ב-1953, נפטרה הלה.
מאז יסודה של ה"הגנה" בהרצליה שלמה היה פעיל בה ובזכות ניסיונו הרב, ידיעתו של החוק וחוכמתו האנשים הוותיקים, החשובים והמשפיעים ביותר בהרצליה התיעצו איתו בענייני העיר.
שלמה נפטר עקב מחלה בשנת 1982, בגיל 88, ונקבר בהרצליה.
בשמת 1937, חזר יעקב, בנו של אהרון, הקרוי על שם סבו, לארץ והתגורר בביתו של שלמה רוזנפלד.
נחום הופברג
נחום הופברג (1904-1947), נולד ברוסיה. הוא למד בנייה בגמנסיה והפך לבנאי מוסמך.
באותה תקופה לא היו מהנדסים בהרצליה ולכן נחום הופברג שימש גם כמהנדס, גם כבנאי וגם כאדריכל.
ידוע על שני בתים שנחום הופברג בנה, הראשון הוא בית רוזנפלד והשני הוא בית מספר 29 ברחוב קהילות ציון בהרצליה, בבית זה התגורר הופברג עם משפחתו וביניהם אסתר הופברג ובתיה קלישוב שמתגוררת בו עד היום.
בגיל 43 נפטר נחום הופברג ממחלה.
ארכיטקטורה
הבית הוכרז כמבנה לשימור בשל סגנון הבנייה הייחודי שלו. המבנה נבנה בסגנון בניה שנקרא הסגנון הבינלאומי או הסגנון המודרני המוקדם אשר שלט ברוב הערים בארץ באותן שנים. סגנון זה התפתח בארץ בשנות השלושים עם עלית העולים החדשים הרבים (רובם ממוצא גרמני). סגנון זה היה נפוץ באירופה ולכן עם העלייה התפשט גם בארץ, בית רוזנפלד היה בין הבתים הראשונים בעיר אשר נבנו בסגנון זה.
המבנה תואם למאפיינים רבים של סגנון בנייה זה וביניהם:
- חוסר סימטריה. השילוב של גדלים ונפחים שונים בחלקים שונים של הבניין. משחק זה עם חוסר הסימטריה ניתן לראות בעיקר בבנינים של טיח.
- מרפסות. המרפסות נפוצות מאד גם בימינו.
- פתחים רבים. לבנינים אשר נבנו בסגנון בניה זה היו פתחים רבים, בעיקר חלונות. פתחים אלה נועדו לאיוורור וקירור הבית.
- גג שטוח. בבנינים בסגנון בניה זה לרוב יש גג שטוח המשמש לבריכה (כמו בבית רונפלד), גינה, מקום מפגש ועוד.
פרטים רבים בבית שומרו עוד מתקופת בניתו או שוחזרו. כיום הבית נראה כמעט כמו שנראה ב-1935. למשל, רוב דלתות העץ והמשקופים נשארו למרות שבמספר דירות הם הוחלפו. כמו כן, בחזית הבניין עדיין עומדות הדלת ותיבות הדואר המקוריות מעץ. עם זאת, במשך הזמן נוספו למבנה חלונות ופתחים למזגנים. אך השינוי הגדול ביותר חל בגג הבניין, הגג שונה לחלוטין בשל הוספת יחידות הדיור וחדר השירות על הגג. בנוסף, תקופה מסוימת הייתה בריכה על גג הבניין אשר השפיעה גם היא על המבנה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- שירלי חובב וריבה זהר, הנדיב 14 - תיק תיעוד - עיריית הרצליה.
קישורים חיצוניים
- תוכנית לשימור אתרים בהרצליה, משרד הפנים.
- דותן לוי, תוכנית השימור של הרצליה תכלול עשרות מבנים ברחבי העיר, מאתר כלכליסט, 30.10.12.
- עיריית הרצליה מקדמת תוכנית לשימור אתרים, הרצליה - העיר שלי.