בית ספר מוניטוריאלי
בית ספר מוניטוריאלי (Monitorial School) או בית ספר משותף (Mutual School) הוא בית ספר בו המורה מלמד ישירות קבוצה מצומצמת של תלמידים בוגרים והם מלמדים את שאר התלמידים. בית ספר מוניטוריאלי נועד ללמד מספר מרבי של תלמידים על ידי מספר מזערי של מורים. השיטה איפשרה למורה אחד ללמד מאות תלמידים ולעיתים אף יותר מאלף.[1]
היסטוריה
תקופת הזוהר של בית הספר המוניטוריאלי ראשיתה בסוף המאה ה-18, בעקבות דגם ההוראה שהעלו אנדרו בל וריצ'רד לנקסטר. השניים התנצחו ביניהם מי הגה את השיטה,[2] אולם לטענת הנרי בארנארד, כבר 250 שנה לפני כן (1530-1556) הנהיג טרוצנדורף שיטה מעין מוניטוריאלית בבית-ספר בגולדברג (היום: זלוטוריה), בשלזיה.[3] השיטה גם שימשה בכמה מקומות בצרפת, ובייחוד בבית-הספר שהקים שבליה פולה בפריז בשנת 1785.[4]
בסוף המאה ה-18, הקים אנדרו בל בצ'נאי בית ספר מוניטוריאלי ניסויי. הוא פרסם דו"ח על בית הספר בשנת 1797 ובשנת 1798 ייסד בית ספר מוניטוריאלי בלונדון. בלי קשר ישיר לבית-הספר של בל, ובמתכונת שונה מבחינות רבות, הוקם בית-ספר דומה על ידי לנקסטר בלונדון.[4] בתי ספר מוניטוריאליים אומצו במהירות ובשנת 1825 טען ג'ון גרישכום שהם אומצו בכל המדינות התרבותיות[5] ונמצאים כמעט בכל עיר באנגליה[6]. באנגליה, השיטה המוניטוריאלית בגרסתה הלנקסטרית, יושמה במקום בו הלמה את הנסיבות וגם במקום בו לא הלמה אותן באופן כה כולל, עד ששיטת החינוך כונתה פשוט 'השיטה'.[2] באירלנד, אז תחת שלטון הבריטים, הוקם בית ספר מוניטוריאלי ראשון בשנת 1814, ב-1817 כבר היו 8 ובשנת 1824 כבר התקיימו 1122 בתי ספר מוניטוריאליים, ובהם מעל 79,000 תלמידים.[6] על פי הערכה שהושמעה בפרלמנט הבריטי ב-1820, קרוב לשליש התלמידים באנגליה למדו בבתי ספר מוניטוריאליים[7]. בצרפת הוקמו מאות בתי ספר מוניטוריאליים. בתי ספר מוניטוריאליים נפוצו בתחילת המאה התשע-עשרה במקומות נוספים, ובהם ביוון, בשווייץ, בשוודיה, בדנמרק ואף ברוסיה[8] וטורקיה[9]. בארצות-הברית קנתה לה השיטה אחיזה מסוימת בחוף המזרחי ובמהלך הרבע הראשון של המאה התשע-עשרה הוקמו בתי ספר כאלו בניו-יורק ובעיירות שסביבה, בפילדלפיה, בבוסטון,[10] בניו הייבן ובמקומות נוספים.[11]. בשנות ה-40 של המאה ה-19 ירדה קרנם של בתי הספר המוניטוריאליים ושיטת הלימוד הומרה ברוב בתי הספר בשיטות לימוד אחרות. עם זאת, השיטה המשיכה להתקיים באנגליה ובארצות הברית אל תוך המאה ה-20[7]. השיטה נותרה מקובלת במקומות בודדים, כמו בבתי-הספר שהורו בולגרית, שנוסדו ביוזמת אב מנזר רילה איבן רילסקי ובישרו את ראשיתה של התחייה הלאומית בבולגריה.
ארגון
בבית ספר מוניטוריאלי נבחרים מבין התלמידים הבוגרים, בגילאי 10-12, תלמידים מדריכים המשמשים מורים של הכיתות, בהשגחת מורה שתפקידו היה להשגיח על עבודתם, להדריך אותם בהוראה, לדאוג למשמעת, לבחון את התלמידים ולהשלים את ההוראה של המדריכים כשזה נדרש. כל מדריך לימד כיתה של בין 10-20 תלמידים.[12] על פי לנקסטר, בית הספר היה מיועד לתלמידים בגילאי 7 ומעלה, אולם בפועל היו בתי ספר בהם למדו ילדים צעירים יותר, לעיתים גם בני ארבע.[12] בחלק מבתי הספר המדריכים קיבלו מהמורה שיעורים פרטיים, לפני שעות הלימודים או בשעת הארוחה, ולעיתים גם קבלו תשלום קטן עבור עבודתם. כל כיתות בית הספר לומדות באולם אחד גדול, כדי לאפשר השגחה ישירה של המורה על כל הכיתות. תוכנית הלימודים כללה לימוד קריאה, תנ"ך ואולי כתיבה ומעט חשבון.[2] חומר הלמידה חולק ליחידות לימוד מצומצמות, ועם השלמת היחידה נבחנו עליה התלמידים על ידי המורה. הצטיינות בלימודים אפשרה התקדמות לשלב לימודי מתקדם יותר בתוך הכיתה או מעבר לכיתה מתקדמת יותר. בבתי הספר המוניטוריאליים נעשה ניסיון להימנע מענישה גופנית, ובמקום זאת זכו המתקדמים והמצליחים לשבח ואילו הכושלים בלימודיהם הושפלו בפני חבריהם ללימודים.[2][13]
בית הספר של לנקסטר הכיל 500 בנים ו-300 בנות[14] ובמקורות שונים נטען שמספר התלמידים בבית הספר יכול להגיע גם לאלף ויותר.[1] עם זאת, רבים מבתי הספר המוניטוריאליים היו קטנים בהרבה.[15]
חדר הלימוד, לפי הארגון של לנקסטר, כלל שורות רבות של שולחנות למידה ארוכים, כשהתלמידים - לעיתים מאות בכיתה - יושבים ופניהם אל שולחן המורה. על הקירות משני עברי הכיתה היו אזורי למידה אליהם היו תלמידים יכולים להקרא סביב תלמיד-מדריך[16]. בארגון חדר הכיתה של בל, ששימש ברוב בתי הספר המוניטוריאליים בסקוטלנד היו חדרי הלימוד גדולים יותר וקבוצות של מעין כיתות משנה היו מאורגנות בו בתצורת חי"ת סביב עמדת תלמיד-מדריך.[17]
הערכה והשפעה
תומכי בית הספר המוניטוריאלי טענו להתקדמות מהירה בלימודים בנוסף לחינוך לנקיון, סדר ומשמעת. השיטה בה תלמידים המתנהגים כראוי מקודמים לתפקידי הוראה מכשירה את התלמידים למערכת השלטון האזרחית ולהיות אזרחים טובים.[18] ג'רמי בנת'ם ראה בבית הספר המוניטוריאלי מכשיר בעזרתו יכולה הממשלה לחנך את ההמונים ולהטביע בהם הרגלים מוסריים[19]. סמואל טיילור קולרידג', באמירה נלהבת, התייחס לבית הספר המוניטוריאלי של בל כאפשרות ל"מנוע קיטור מוסרי".[20]
היו גם שציינו את התועלת ללמידה בצורך להעביר ידע לתלמיד אחר[21]. כנגד השיטה נטען שהעיסוק בהוראה מבזבז את זמנם של התלמידים אותו יכלו להשקיע בלמידה, שהתלמידים אינם מוכשרים להוראה ולשליטה בתלמידים אחרים ושתלמידים יכולים להעביר רק מילים ולא את הידע עצמו[22].
הרבה מהצלחת בית הספר המוניטוריאלי הייתה תלויה ביכולות של המדריכים ובהתלהבותם, אך בהיעדר סמכות וידע פדגוגי, המדריכים לא יכלו לעשות הרבה יותר מלהעביר ולדאוג לתרגול של ידע פשוט. הדרכה במשימות מורכבות יותר של הבנה ויישום הייתה מעבר ליכולתם[23]. עם זאת, המורים נתקלו בבעיה קשה להשיג מדריכים בעלי כישורים מינימליים להדרכה. בערים רבות התלמידים נמשכו בגיל צעיר לעבודה בבתי חרושת. בנוסף לכך, התלמידים בעלי היכולת העדיפו שלא להיות מדריכים, שכן הדבר היה פוגע בלימודים שלהם, והתפקיד משך אליו דווקא את התלמידים שלא אהבו ללמוד ונמשכו יותר לעמדת הסמכות ביחס לתלמידים אחרים.[2]
הסיבות לפופולריות השיטה ולאיבוד זוהרה
סיבות שונות ניתנו לפופולריות שהשיגו בתי הספר המוניטוריאליים. היו שהסבירו את הפופולריות של השיטה בעלות הנמוכה של בית הספר המוניטוריאלי.[24][23] היו שציינו את העובדה שבתי הספר המוניטוריאליים הוצעו כאמצעי חינוכי להמונים בתקופה שבה המעמדות הגבוהים באנגליה ובמקומות אחרים הביעו חשש ממהפכות דוגמת המהפכה הצרפתית וחפשו אמצעי לחינוך ההמונים כדי להקטין את הסיכויים שיישאב לפעילות מהפכנית. כן היו שייחסו את הפופולריות של בתי הספר המוניטוריאליים לדמיון שלהם לבתי החרושת לייצור המוני שנחשבו אז לשיא הקדמה. אך היו גם שטענו שהתפשטותם של בתי הספר המוניטוריאליים הייתה מקרית ונבעה מיכולות השיווק של לנקסטר.[25]
גם לנפילת בתי הספר המוניטוריאליים נתנו הסברים שונים. היו שייחסו את נפילתם לכך שהיו חילוניים ועל כן עוררו נגדם הן את הכנסייה הקתולית בצרפת והן את הכנסייה האנגליקנית באנגליה.[25] היו שציינו דו"ח של ועדת חקירה מלכותית בבריטניה בשנות הארבעים של המאה התשע-עשרה שמצאה כי ההוראה בבתי-ספר מוניטוריאליים אינה יעילה בלימוד ואינה משיגה מטרות משמעתיות.[19]
קישורים חיצוניים
- The Lancastrian Monitorial System of Education, Middle Street School History
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אנציקלופדיה חינוכית, כרך ד', תולדות החינוך, עמודים 469-470
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 David Wardle, English popular education 1780-1970, CUP Archive, 1970, pages 86-87
- ^ Henry Barnard, National education in Europe, Case, Tiffany, 1854, page 20
- ^ 4.0 4.1 John Griscom, Monitorial instruction: An address, M. Day, 1825, pages 14-15
- ^ John Griscom, Monitorial instruction: An address, M. Day, 1825, page 16
- ^ 6.0 6.1 John Griscom, Monitorial instruction: An address, M. Day, 1825, pages 30-31
- ^ 7.0 7.1 Paul A. Olson, The Kingdom of Science: Literary Utopianism and British Education, 1612-1870, page 177
- ^ John Griscom, Monitorial instruction: An address, M. Day, 1825, page 33-36
- ^ American Annals of Education, 1936, page 437-438
- ^ Boston Female Monitorial School, worldcat
- ^ John Griscom, Monitorial instruction: An address, M. Day, 1825, pages 16-27
- ^ 12.0 12.1 Nanette Whitbread, The evolution of the nursery-infant school, Routledge, 1972, page 5-6
- ^ Paul A. Olson, The Kingdom of Science: Literary Utopianism and British Education, 1612-1870, pages 175-176
- ^ John Griscom, Monitorial instruction: An address, M. Day, 1825, page 29
- ^ ראו דוגמאות רבות ב-John Griscom, Monitorial instruction: An address, M. Day, 1825
- ^ Henry Barnard, School architecture, A. S. Barnes,1848, pages 81-82
- ^ James Currie,The principles and practice of common-school education, W. Stewart, 1861, page 164
- ^ John Griscom, Monitorial instruction: An address, M. Day, 1825, pages 18-19
- ^ 19.0 19.1 Stephen J. Ball, Foucault and education, Taylor & Francis, 1990, page 58-60
- ^ A Thomas Pfau, Wordsworth's Profession: Form, Class, and the Logic of Early Romantic Cultural Production, 154-155
- ^ American Annals of Education, 1936, page 435
- ^ American Annals of Education, 1936, page 436
- ^ 23.0 23.1 James Currie, The principles and practice of common-school education, W. Stewart, 1861, pages 157-158
- ^ monitorial system, Encyclopedia Britanica
- ^ 25.0 25.1 Norman Lederer. "Joseph Lancaster and the Monitorial School Movement: A Documentary History (review)." Quaker History 64.2 (1975): 128-129.
32647117בית ספר מוניטוריאלי