בית התבשיל בראשון לציון
 |
בית התבשיל (נקרא גם "בית הפקיד") הוא מבנה שנבנה בשנות השמונים של המאה ה-19 במושבה "ראשון לציון". המבנה ידוע בשל חנות המסחר ליינות "כרמל מזרחי" שהייתה בו.
המבנה, שימושיו ותפקידו
בית התבשיל הוקם במושבה ראשון לציון ב-1889.
בין השנים 1882–1884 הוקמו בארץ שבע מושבות, ביניהן ראשון לציון. המושבה נוסדה על ידי חובבי ציון, בהנהגתו של זלמן דוד לבוטין. שם המושבה ניתן לה על פי הפסוק מישעיהו:
ראשון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן
— ישעיהו, מ"א, כ"ז
המושבה נקלעה לקשיים בשל חוסר הניסיון של העולים בחקלאות.
ב-1882 נפגש הברון בנימין ארמונד דה רוטשילד עם רבה הראשי של פריז ונענה לבקשתו לממן הקמת ישוב חקלאי בארץ ישראל. כעבור כמה שבועות הוא נפגש עם שליח המושבה ראשון לציון, יוסף פיינברג, ונענה לבקשתו לתת סכום של 25000 פרנק למושבה לצורך חיזוקה הכלכלי ולפיתוחה[1].
כשהמבנה הוקם בשנת 1889 הוא נקרא "בית הפקיד", ושימש את פועלי היקב ואת האיכרים. הוא נועד לשמש מקום לינה והארחה[2]. לאחר מכן, בשנת 1901 הקים בקומה הראשונה שמואל אוסטשינסקי מטבח משותף לטובת הפועלים והרווקים במושבה[2], לכן נקרא הבית בשם "בית התבשיל".שם גם הוכרזה שביתת הפועלים הראשונה בתולדות ארץ ישראל[3] .
אהרון מרדכי פרימן (דרור) שהיה ממייסדי המושבה אמר[2] בפתיחת המטבח על המקום שהוא מקווה ש”המכון הזה לא יישאר רק כבית תבשיל למזון גשמי כי אם גם למזון רוחני”.
בשנת 1902 (תרס"ג) נפתחה במבנה גם חנות לממכר יינות של חברת "כרמל מזרחי", זו הסיבה שקוראים לרחוב שבו שוכן המבנה "רחוב הכרמל". הבחירה בשם זה נועדה לפרסם את החנות[2]. סניף "כרמל מזרחי" היה אחד המוסדות הכלכליים החשובים בראשון לציון[4].
סכסוך הפקידים ועובדי היקב
בשנת 1882 נשלחו למושבות בארץ פקידים מצרפת מטעם הברון כדי לפקח על הכספים ששלח[5].
בנוסף, שלח הברון מדריכים חקלאיים אשר הדריכו את האיכרים כיצד לגדל גפנים ולייצור יין משובח. בית התבשיל שימש למגורים הן את המדריכים והן את הפקידים[6].
פקידות הברון גרמה לבעיות רבות במושבה בכלל, ביקב ובחברת "כרמל מזרחי" בפרט. חברה זו שכנה בבית התבשיל ומכרה וייצאה יינות מהיקב הסמוך לו.
בעקבות כך ביקשו האיכרים מהברון שיסיר מעליהם את הפקידים וייתן להם עצמאות לנהל את עצמם, אך הבקשה נדחתה. במקום זאת הקים הברון ועד לענייני המושבה. הוועד התחזק ודעתו החיובית נשמעה בענייני היקב. למרות זאת היקב התקשה לתפקד, וסחורתו הצטמצמה.
בשנת 1901 הוגשה בקשה נוספת לברון על מנת להפסיק את שלטון הפקידים[5]. הבקשה התקבלה והפקידים עזבו[4].
בשנות האלפיים המבנה הוא חלק ממאה מבנים בראשון לציון שיועדו לשימור[7]. בשנת 2011 חברו סטודנטים לעיצוב פנים, עם אגף התכנון בעירייה והציגו תערוכה בה הוצגו רעיונותיהם להפיכת בית התבשיל למבנה לצורכי הקהילה, אך דבר לא השתנה. המבנה משמש כיום כסניף של בית קפה "לנדוור".
קישורים חיצוניים
- ספריה וירטואלית ראשון לציון אתרים היסטוריים בית התבשיל
- עיריית ראשון לציון איך הופך "בית התבשיל" מסוף המאה ה-19 למרכז קהילתי למוזיקה?
- שיטת הפקידות מושבות הברון
הערות שוליים
- ^ שלמון א, ראשון לציון בת שבעים, ועדת יובל השבעים לראשון לציון שעל ידי עיריית ירושלים, נ.טברסקי חברה בע"מ, 1952
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 בית התבשיל, באתר מוזאון ראשון לציון
- ^ אהרוני, ש, מ, אישים ומעשים בראשון לציון, רחובות, נס ציונה והסביבה, מקסמם בע"מ, 1995
- ^ 4.0 4.1 וולחונסקי, ד, ראשון לציון, ועד יובל החמישים לראשון לציון., 1931
- ^ 5.0 5.1 שיטת הפקידות - מושבות הברון, באתר sites.google.com
- ^ אליאב, מ,, ספר העליה הראשונה כרך ראשון, יד יצחק בן-צבי משרד הביטחון., 1985
- ^ "ראשון לציון מארש: העיר נזכרת בעברה ויוצאת לשימור של 100 מבנים". xnet. נבדק ב-2018-05-01.
31684520בית התבשיל בראשון לציון