בית המשפט הפדרלי הראשון לערעורים של ארצות הברית
 | |
 | |
| מאפיינים | |
|---|---|
| שטח שיפוט |
 מיין מסצ'וסטס רוד איילנד ניו המפשייר פוארטו ריקו |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| ערכאה מעל | בית המשפט העליון של ארצות הברית |
| היסטוריה | |
| תקופת הפעילות | 16 ביוני 1891 – הווה (132 שנים) |
| שופטים | |
| נשיא | דיוויד ג. ברון |
| מספר שופטים | 6 |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | בוסטון, מסצ'וסטס |
 | |
בית המשפט הפדרלי הראשון לערעורים של ארצות הברית הוא בית משפט פדרלי בעל סמכות ערעורים על בתי משפט פדרליים מחוזיים. בית המשפט הוקם על ידי הקונגרס בשנת 1891, יחד עם שאר בתי המשפט הפדרליים.
בית המשפט הראשון הוא אחד מ-12 בתי משפט הפדרליים לערעורים אשר סמכותם מתוחמת על פי קריטריון גאוגרפי – כלומר שהם מוסמכים לדון בערעורים בזכות על פסקי דין של בתי משפט פדרליים מחוזיים במדינות טריטוריות ספציפיות של ארצות הברית.[1]
בית המשפט הוא בעל סמכות שיפוט על בתי המשפט הפדרליים של מדינות מיין, מסצ'וסטס, רוד איילנד, ניו המפשייר, והטריטוריה פוארטו ריקו. והוא בעל סמכות ערעורים על חמישה בתי משפט מחוזיים אחד בכל מדינה.
בבית המשפט הפדרלי הראשון מכהן מספר השופטים הקטן ביותר מבין שנים עשר בתי המשפט לערעורים של ארצות הברית.
שניים משופטי בית המשפט קודמו לכהונה בבית המשפט העליון של ארצות הברית – דייוויד סוטר וסטיבן ברייר.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית המשפט הפדרלי הראשון לערעורים של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ About the Court | First Circuit | United States Court of Appeals, www.ca1.uscourts.gov
