בית הכנסת סקולנובה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת סקולנובה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

בית הכנסת סקולנובהאיטלקית: Sinagoga Scolanova; מילולית: "בית הכנסת החדש") נמצא בעיר טראני שבדרום איטליה. הוא נבנה בימי הביניים בשנת 1247. בשנת 1541, עם גירוש היהודים מהאזור בידי קרלוס החמישי, הוסב – יחד עם שלושת בתי הכנסת הנוספים בטראני – לכנסייה קתולית, ששמה היה "סנטה מריה סקולנובה" (באיטלקית: Chiesa di Santa Maria Scolanova).[1] בשנת 2006 שב המבנה ליעודו המקורי, בית כנסת יהודי, לאחר שהכנסייה שפעלה בו הפסיקה את פעילותה בשנות ה-50. אף שהכנסייה פעלה במבנה במשך מאות שנים, לא הוכנסו שינויים משמעותיים בעיצובו הפנימי של המבנה, וכך נותרה על מקומה גומחת ארון הקודש ושלושה חלונות המעטרים את קיר המזרח.

בית הכנסת סקולנובה היה אחד מארבעה בתי כנסת שפעלו בעיר טראני בימי הביניים. בשנת 1541, עם גירוש יהודי האזור, הוסבו כל ארבעת בתי הכנסת לכנסיות ו-310 היהודים שנותרו בעיר נאנסו להמיר את דתם לנצרות. מתוך ארבעת מבני בתי הכנסת שרדו רק הסקולנובה והסקולגרנדה. מבנה בית הכנסת סקוֹלַגרַנדֶה (באיטלקית: Sinagoga Scolagrande; מילולית: "בית הכנסת הגדול") הפך לכנסיית סנט'אנה (באיטלקית: Chiesa di Sant’Anna), וב-2009, בדחיפתו של חוקר יהדות איטליה צ'זרה קולפמינה ואחרי עבודות שיקום ממושכות, נפתח בו מוזיאון למורשת יהודי טראני (איט').

על אף השבת המבנה לייעודו המקורי כבית הכנסת, בשל היותו מקום היסטורי אין אפשרות לשנות דבר במבנה. כך נוצר מבנה דת יהודי שמשלב אלמנטים נוצרים. בבית הכנסת נותר מגדל פעמונים בראש המבנה, אך אחד מבני הקהילה החליף באישון לילה את הצלב במגן דוד. את איור מרים אם ישו, שהוצב בגומחת ארון הקודש, כיסו באמצעות קיר זמני.[1]

מאז 2006, היהודי האחרון שנותר בטראני, אברהם זכאי זקילו, מתפלל בבית הכנסת מדי יום. לתפילה במקום מצטרפים גם מבקרים מזדמנים בעיר.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת סקולנובה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29623006בית הכנסת סקולנובה