בית הכנסת בדורה אירופוס
בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 במסגרת חפירות ארכאולוגיות שנערכו בדורה אירופוס שבסוריה.
בית הכנסת התגלה במהלך חפירות שערכה בעיר משלחת מאוניברסיטת ייל. הממצא נחשב לגילוי הארכאולוגי המעניין והחשוב ביותר בחפירות העיר. בניית בית הכנסת נשלמה כנראה בשנים 244–245, בתקופת התלמוד, והוא כוסה בעפר בשנת 256.
יהדות דורה אירופוס
היהודים הגיעו לדורה אירופוס בעידן ההלניסטי. הם השתלבו בעיר המעורבת, אשר שליטיה נהגו בסובלנות כלפיהם, כמו לשאר תושבי הערים ההלניסטיות בסוריה בימי שלטון בית סלאוקוס. בין יהודי העיר היו סוחרים, בעלי מלאכה, פקידי ממשל, שכירי חרב ואף עבדים. מצבם היה טוב גם בעידן הפרתי אך הם סיימו את תפקידם בעיר בתום שלטון הקיסרות הרומית. היהודים לא נמנו על האוכלוסיות המבוססות בעיר, ההלניסטית-יוונית והסורית-פרתית.
מטבעות מתקופת החשמונאים נמצאו בעיר ואולי זו עדות לנוכחות יהודים בעיר. יוספוס פלביוס מספר כי קהילה יהודית הוקמה באנטיוכיה לשפת הים התיכון. סוחרים מעיר זו היו בדרכם למזרח וחלקם עברו בדורה אירופוס. נוסעים יהודים בין ארץ ישראל לבבל עברו דרך העיר. מכאן שהיישוב היהודי בעיר כבר היה מבוסס במאה ה-3, מועד ייסוד בית הכנסת.
ייסוד בתי הכנסת
השלב הראשון במבנה שזוהה כבית כנסת, היה בית פרטי שבו היה אולם ל-60 מתפללים ומקום לארון הקודש. המבנה תוארך לתקופה שבין תחילת השליטה הפרתית (113 לפנה"ס - 165) לחמש שנים אחרי הכיבוש הרומי.
בשנת 245 הורחב המבנה באמצעות הוספת שטחים ממבנים שכנים. כך שהמבנה החדש היה לרוחב שטח בניית העיר. הקירות החיצוניים הוסרו כדי להרחיב את שטח בית הכנסת והכניסה הראשית כוונה לעבר הרחוב הראשי של העיר, אם כי בקצהו. מספר המושבים בבית הכנסת הגיע ל-120. שני משטחי אבן שהונחו ליד קירות בית הכנסת, שימשו למושב המתפללים. שמות התורמים נרשמו על הקירות ובשנים אלה הושלם עיצובו של בית הכנסת למצב שהתגלה בחפירות ב-1932. בית הכנסת היה באזור נפרד בעיר, קרוב לחומה המערבית.
בשנת 256 הכינו תושבי המקום, חיילים רומים ואזרחים, את העיר למגננה מפני ההסתערות הצפויה מצד האימפריה הסאסאנית. כדי לבצר את החומה המערבית, הם מילאו בעפר את כל הבתים בצידו המערבי של "הרחוב הראשי" של העיר: מקדש האליל "מיתרה" (Mithras), מבנה כנסייה וגם את בית הכנסת. העיר נכבשה, אך הכובשים לא שיקמו את האזור והמקום נשאר מכוסה בעפר עד המאה ה-20, אז החלו החפירות הארכאולוגיות במקום.
תיאור בית הכנסת
בקיר המערבי של בית הכנסת ישנה גומחה לארון הקודש. בית הכנסת נודע במיוחד בציורי קיר של סצנות מהתנ"ך, בהן חיי האבות, משה מקבל את עשרת הדברות, משה מבקש את שחרור העברים ממצרים, דמויות וסיפורים מספרי נביאים ראשונים (שמואל, דוד המלך, שלמה המלך ואליהו הנביא), חזון העצמות היבשות של יחזקאל וסצנות ממגילת אסתר. הציורים נחקרו על ידי קורט שוברט ואשתו.
חוקרים משערים כי ציורי הקיר צוירו על ידי שני אמנים - אחד שצייר בסגנון הלניסטי ואחד שצייר בסגנון פרסי. הסגנון ההלניסטי בולט בציורים המתארים את מגילת אסתר.. לעומת זאת, בציורים המתארים את בני ישראל נלחמים בפלשתים (המתוארים כפרשים פרתים), משתקף סגנון פרסי. הציורים כוללים גם פרטים שאינם בתנ"ך ומבוססים ככל הנראה על הספרים החיצוניים או על מדרשי אגדה שאבדו עם השנים.
תופעה מעניינת נמצאה במקצת הציורים והחוקרים חלוקים בכל הנוגע למשמעותה[1]: ברבות מדמויות (כמו למשל בדמותו של מרדכי הרוכב על הסוס בתמונה בהמשך) נוקרו עיניו של האדם בציור. לא ברור האם זהו איקונוקלאזם, מעשה ידיהם של בעלי תפיסה דתית המתנגדת ליצירת דמות אדם מושלמת ברוח הכתוב "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". הממצאים אינם תומכים בכך, שכן העיניים המנוקרות מצויות גם בתמונות שבגובה הקיר, הרחק מהישג ידו של מבקר אקראי קנאי. מאידך, תמונות רבות במפלס התחתון של כותלי בית הכנסת לא נפגמו. ההסבר החלופי שהציעו חוקרי הציורים הוא שניקור העיניים נעשה דווקא בגלגולו האחרון של בית הכנסת, כאשר מולא בחול והיה לעמדה קדמית ששימשה את מגיני העיר. אפשר שהציורים הריאליסטיים הפחידו מי מהחיילים ששכנו במקום, וכדי למנוע את "נעיצת העיניים" של הציורים ניקר מאן דהוא את העיניים.
הקירות המצוירים הועברו למוזיאון הלאומי של דמשק.
גורל בית הכנסת במלחמת האזרחים בסוריה
בערב שבת כ"ד באלול תשע"ד, ה-19 בספטמבר 2014 דווח שבית הכנסת נפל בידי לוחמי דאעש, הוא נשדד וייתכן שגם נהרס, במסגרת התקפותיהם של אנשי דאעש על מבנים עתיקים ומרכזי פולחן שאינם מוסלמיים סוניים. ציורי הקיר נמצאים במוזיאון הלאומי בדמשק, וככל הידוע לא נפגעו במלחמת האזרחים.[2] מקורות קתוליים מסרו שהסיבה להרס המקומות הקדושים לנוצרים ובני דתות אחרות היא לקביעת עתידו של המקום כעיירה למוסלמים בלבד. הדיווח כלל עדות לגבי תמונות לווין שעקבו אחרי הפגיעה בבית הכנסת העתיק ובכנסייה עתיקה הסמוכה לה במשך שנתיים תחת שלטון דאעש.[3]
גלריית תמונות
מתוך אוסף שיקופיות גיל/גילרמן (Gill/Gillerman slide collection)
-
משה והסנה הבוער -
מעבר בני ישראל בים סוף -
שמואל הנביא בוחר את דוד למלך -
דוד מלך ישראל -
יחזקאל - חזון העצמות היבשות -
עזרא הסופר קורא את ספר התורה באוזני העם -
יחזקאל מקבל פני השכינה
לקריאה נוספת
- פולג יהושע, המקדש בציורי בית הכנסת בדורא אירופוס, חידושים בחקר ירושלים 11, 2006, עמ' 161–174.
- חגית סיון The Paintings of the Dura Europos Synagogue (1978)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית הכנסת בדורה אירופוס |
 |
- בית הכנסת בדורה אירופוס שבסוריה, באתר מט"ח
- רשימת מאמרים העוסקים בבית הכנסת בדורה אירופוס, באתר "דעת"
- יהדות דורה אירופוס
הערות שוליים
- ^ Christopher Pierce Kelley, Who Did the Iconoclasm in the Dura Synagogue? Bulletin of the American Schools of Oriental Research 1994;295:57-72.
- ^ אחד מבתי הכנסת העתיקים המפורסמים ביותר נפל לידי דאעש בסוריה ארי ישר, כ"ד אלול תשע"ד, 19/9/2014 (אנגלית, אתר ערוץ שבע)
- ^ דאעש רוצה לשלוט בעתיד המדינה על ידי הרס עברהּ הנוצרי מיכאל פפרד, 18 בינואר 2016 (אנגלית, האתר הקתולי אמריקן-מגזין)
בית הכנסת בדורה אירופוס25813201