בית הכנסת במקוה ישראל

בית הכנסת במקווה ישראל
	אין תמונה חופשית
מידע כללי
מיקום	מקווה ישראל
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1896
חומרי בנייה	בנוי מלבני כורכר (ללא שימוש בבטון)
סגנון אדריכלי	סגנון אדריכלי מעורב, בולטות בו השפעות מערביות, ים תיכוניות ומזרחיות.
קואורדינטות	32°02′00″N 34°47′00″E / 32.033333°N 34.783333°E

ערך זה עוסק בבית הכנסת במקווה ישראל. אם התכוונתם למשמעויות נוספות, ראו בית הכנסת מקווה ישראל (פירושונים).

בית הכנסת במקווה ישראל הוא מבנה במקווה ישראל. המבנה בן שתי קומות כאשר בקומה הראשונה בית הכנסת ובקומה השנייה היו כיתות לימוד.

היסטוריה

בית הכנסת נבנה בשנת 1896 כאשר יוסף נייגו היה מנהל מקווה ישראל. זה היה המבנה המפואר במקווה שאליו הוליכה שדרת עצי דקלים משער יפו. המבנה בנוי מלבני כורכר (ללא שימוש בבטון)^[2]. נטר עיצב את חיצוניות בית הכנסת בהשראת חוות חקלאיות בצרפת ואת הפנים בסגנון אקלקטי - רצפת שיש, תקרת עץ, עמודים בהשראת עמודי בית המקדש, קשת אבן בהשראה יוונית, חלון עגול המשמש כ'מזגן' טבעי, וסמלים בהשראת תרבות המזרח^[3].

במלאת מאה שנים למקווה ישראל שופץ המקום לתפארת וקטעים מרצפת השיש המקורית ומתקרת העץ המקורית שומרו. מומחית השימור ענת ברלוביץ', בוגרת לימודי תואר שני בשימור במרכז הבינלאומי לשימור בלובן, בלגיה, הסבירה שהכנת תיק התיעוד למבנה נמשכה שלוש שנים. ארכיון מקוה ישראל נעלם, ובידי ברלוביץ' ושותפותיה – המתעדות איריס יוסיף-אור ורחל כפיר-נחומי - לא היו התוכניות המקוריות של המבנה, והן נאלצו ללקט מידע ממסמכים וצילומים בארכיונים בישראל ומחוצה לה. במהלך השיפוץ, הוחלפו חלונות האלומיניום החדשים יחסית בקומה העליונה במשקופי עץ ושופצו משקופי העץ הישנים בקומת הקרקע. טיח החזיתות חודש, בתקרה ובקירות נעשה איטום, ציורי התקרה חודשו, ורצפת אריחי הטרצו נוקתה ושופצה. הכרכובים טופלו, ומגדלון השמירה שבראש הגג נוקה מתוספות שכיסו אותו^[2].

ארכיטקטורה

בית הכנסת שנמצא בסופה של שדירת הדקלים המפורסמת שבמקווה ישראל הוקם ב-1896. תכנונו של הבניין נשאב מן המסורת האדריכלית בחוות החקלאיות שבצרפת ובמושבותיה ועל פי התבנית המקובלת לבית הכנסייה שבחוות הללו, כשמשני צידיו שני בתים מוארכים - "בית נטר" ממזרח ו"בית סולד" ממערב.

לבית הכנסת יש שתי קומות, הקומה הראשונה שימשה מקום תפילה וספרייה ובקומה השנייה היו חדרי לימוד. הכניסה לבית הכנסת היא מכיוון צפון, אל הקומה השנייה עולים מהחזית הדרומית של בית הכנסת בשני גרמי מדרגות סימטריים. בקדמת המבנה - בחזית הצפונית יש רחבת דשא המוקפת בעצים ומזרקה. דלת הכניסה הראשית של בית הכנסת ממוקמת בחזית הצפונית, חלקה המרכזי צבוע בצבע כחול ובמרכזה מגן דוד שבתוכו האותיות מ"י (מקוה ישראל). סמל אליאנס מובלט על הדלת^[4]. תקרת קומת הקרקע (שהיא גם רצפת הקומה הראשונה) הייתה עשויה מעץ, והגג חופה ברעפים.

בראש המבנה, היה תלוי הפעמון שצלצל עם תחילת כל פעילות בבית הספר, בבניין זה למדו תלמידי הסקטור הדתי, בהפרדה מתלמידי הסקטור הכללי שנהנו ממבנה חדש יותר. העיצוב המקורי נשמר עד היום. הפעמון קבע את סדר היום בכל תחומי החיים: השכמה, שעות הארוחות, תחילת לימודים ועבודה.

בית הכנסת נבנה במתכונת של רצועות אורך. בצדדים – פסי תכלת חבן וקשתות מחודדות. במרכז – עיטורים צמחיים וגאומטריים וקשת עגולה. סגנון בנייה זה מזכיר את הבזיליקה הרומית שלפיה נבנו כנסיות רבות ולמעשה כך נבנו גם בתי הכנסת הקדומים בגליל עד המאה השישית. בחזיתו עיטורים וסמלים השאובים מהתרבות המערבית והמזרחית המקבלים את באי המקום בני כל העדות והתרבויות. עם זאת בעיצובה מיועדת דלת הכניסה לפנים בית הכנסת רק לבני הדת היהודית^[5].

גמלון

בגמלון, מעל דלת הכניסה הראשית, מופיעים שני לוחות הברית, ועליהן ספרות רומיות המציינות את עשרת הדיברות, והמילה ”אחד”, בעברית. תחתיהם מופיע עיגול - ביטוי ליהודי כל העולם - ועליו מצוירות שתי ידיים האוחזות זו בזו המסמלות סולידריות של העם היהודי. משני צדי העיגול יש ציורים של גפן ומחרשת מתכת. הכתובות בגמלון הן בשלוש שפות: עברית, ערבית וצרפתית. בעברית - "חברת כל ישראל חברים". בערבית - جمعية عمومية اسرائيلية زراعت مكتبي (= אגודה כללית ישראלית חקלאית לימודית) ובצרפתית - ALLIANCE ISRAELITE UNIVERSELLE MIKWEH ISRAEL (= אגודה (אליאנס) ישראלית כללית מקווה ישראל)^[6].

פנים בית הכנסת

חלל בית הכנסת מחולק על ידי עמודים וקשתות לשלושה חלקים רוחביים, שווים בגודלם. חלונות המבנה מוארכים ומלבניים, במרכזם עיטורים מעץ. ברום הקיר חלונות עגולים בסגנון ערבי, "תאקה". האולם והבמה המרכזית מרוצפים באריחי שיש. בימת העץ שבמרכז בית הכנסת הוקמה בתקופה מאוחרת יותר. תקרת בית הכנסת ייחודית מאוד. חתימת האמן חסרה ולכן לא ידוע מי צייר את התקרה.

ארון הקודש בבית הכנסת קדם לבניית הבית. הארון משנת 1881 הובא מצרפת על ידי קרל נטר לזכר אביו שנפטר שנה קודם לכן. קרל נטר התכוון להקים בית כנסת במקווה ולכן הביא את הארון, אבל הבנייה נדחתה כנראה כיוון שלא גויסו מספיק תרומות למטרה זו^[4].

גלריית תמונות של בית הכנסת

מנורת כדורי הזכוכית בבית הכנסת במקווה ישראל. המנורה הוחלפה עם עבודות השימור שהסתיימו בשנת 2017
מנורת התקרה בבית הכנסת במקווה ישראל אשר החליפה את מנורת כדורי הזכוכית בעבודות השימור שהסתיימו בשנת 2017
עבודות השימור בבית הכנסת במקווה ישראל בשנת 2016 על ידי חברת אבנר גלעד שימור ושחזור מבנים. שחזור ציורי התקרה על ידי סטודיו תכלת
לוח של המועצה לשימור אתרים
הכניסה לבית הכנסת
מבנה בית הכנסת. מבט מדרום
ארון הקודש בבית הכנסת מקווה ישראל
החזית האחורית של בית הכנסת.