בית היתומים של דבורקין

בית היתומים של דבורקין הוא מבנה ברמת גן, ששימש כבית יתומים משנת 1937.

היסטוריה

בית היתומים של דבורקין הוקם בשנת 1937 ברחוב המרגוע ברמת גן (לימים רחוב אלימלך), על מגרש בגודל 5 דונם בבעלותו של אלימלך דבורקין, ממייסדי העיר.^[1]

איסר־לייב בלובשטיין, אביה של המשוררת רחל המשוררת, יזם את הקמת בית היתומים הזה בתל אביב. הוא חיפש מגרש להקמת הפרויקט, ואלימלך דבורקין, שקרא ידיעה על כך בעיתון, נענה לבקשה ותרם לבית היתומים את מגרשו הגדול, שהיה כל רכושו. אבן זיכרון לזכר אלימלך דבורקין ורעייתו חנה ניצבת כיום בחזית הבית הפונה לרחוב, ולאחר שנפטר הוחלט בוועדת שמות של עיריית רמת גן לקרוא לרחוב בו היה ממוקם בית היתומים - על שמו.

לאחר מותו של אלימלך דבורקין בתחילת שנות ה-60, ניהלה רעייתו חנה גיטל מאבק משפטי מול אגודת בתי היתומים והיתומות ע"ש בלובשטיין במטרה לקבע את ייעודו של הנכס לצמיתות. בשנת 1966, לאחר מותה, חתמו מנהלי עזבונה על הסכם פשרה שקבע כי הנכס יוקדש לבית ליתומים ויתומות, ונדרש לשמר את ייעודו המקורי. עם זאת, בהסכם הפשרה מופיע סעיף המתיר לאגודה למכור את הנכס באישור בית המשפט המחוזי בתל אביב, בתנאי שתרכוש במקומו קרקע בשטח שווה לפחות ותקים עליה בית יתומים.

בשנות ה-80 הוסב המבנה למעון לנערות מתבגרות ולנערים בסיכון, ולאחר מכן המבנה שימש כמעון לילדים אוטיסטים.^[1] בראשית שנות ה-2000 חדל המעון לפעול והמבנה נותר כמעט שומם.

בתחילת שנות ה-2000 מכרו מנהלי ההקדש את הבניין והמגרש לחברת אחים נאוי, וזו מכרה אותו לחברת א.ר. נכסי אראל, בבעלות תמיר ארביב בסכום של 40 מיליון ש"ח. נכסי אראל החליטה להרוס את הבניין ההיסטורי, ולבנות על המגרש שני מגדלי מגורים יוקרתיים.^[2] עקב תביעות משפטיות, הגיבה העירייה כי היא לא מאשרת ליזם לבנות בשטח מבני מגורים אלא רק מבנים ציבוריים. נכון ל-2018 נמצאים במבנה מספר גני ילדים^[3]