בטווס-אי-קוייד
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| מרכז העיירה בשלג | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| אומה | שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ויילס |
| מחוז | קונווי |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 564 (2011) |
| אזור זמן | UTC |
בטווס-אי-קוייד (בוולשית: Betws-y-coed להאזנה (מידע • עזרה); "בית התפילה בחורש") היא כפר וקהילה הממוקמת בעמק נהר הקונווי במחוז קונווי שבצפון ויילס, הממלכה המאוחדת. משום מיקומה וחשיבותה לתיירות באזור מוכרת העיירה בכינוי "השער לסנודוניה".
העיירה שוכנת במפגש נהרות הקונווי והל'וגווי ובצומת דרכים חשובה המחברת את כביש הוליהד ההיסטורי (כיום כביש ה-A5) וה-A470 המגיע מקונווי לאורך נהר הקונווי. בטווס-אי-קוייד נמצאת בחלקו הצפון-מזרחי של שמורת הטבע סנודוניה בתוך יער גווידיר. סביב העיירה מספר רב של מוקדי טיול וביקור לתיירים הרבים הפוקדים אותה מדי שנה, בהם מפלים, אגמים, טירת דולוויד'לן, גשר ווטרלו, מסלולי הליכה רבים, אטרקציות ספורט אקסטרים, מוזיאון הרכבת עמק קונווי ומספר מוזיאונים המוקדשים לתעשיית הכרייה שהייתה נפוצה באזור.
היסטוריה
העיירה נוסדה סביב מנזר שהוקם במקום בסוף המאה ה-6 בתקופה שלאחר סיום השלטון הרומי בבריטניה[1]. השם "Betws" מקורו ככל הנראה מאנגלו סקסונית: Bed-hus שמשמעותו "בית החרוזים" כלומר בית תפילה או מקום תפילה. התוספת בוולשית "Y-Coed" נוספה ככל הנראה מאוחר יותר ושמעותה "בחורש" ונועדה כדי להבדיל את בטווס-אי-קוייד מיישובים אחרים בעלי שם דומה. האזכור הראשון של המקום הוא משנת 1254 בשם "Betus"[2].
החל מהמאה ה-19 הייתה העיירה מוקד תיירות חשוב, הרבה בזכות כביש ה-A5 המחבר את לונדון להוליהד (ומשם לדבלין) אשר עובר דרכה, בנוסף למסילת רכבת שהובילה מבקרים מלונדון לתחנת הרכבת בטווס-אי-קוייד שבנייתה הושלמה ב-1868 ופעילה גם כיום.
גלריית תמונות
-
בטווס-אי-קוייד בסוף המאה ה-19
-
גשר פונט-אי-פייר על נהר הל'וגווי
-
רציפי תחנת הרכבת בטווס-אי-קוייד
-
כנסיית סנט מרי בעיירה
,_Wales-LCCN2001703431.jpg){kind=link}
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בטווס-אי-קוייד |
הערות שוליים
- ^ מתוך כתבה על העיירה באתר הדיילי מייל.
- ^ מתוך מפות יום הדין.
29106566בטווס-אי-קוייד