בטא בזאב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‏β בזאב
Lupus constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של β בזאב בקבוצת זאב
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים זאב
שמות נוספים HD 132058
סוג ענק כחול
בהירות 2.68[1]
סיווג ספקטרלי B2 III[1]
עלייה ישרה 14ʰ 58ᵐ 31.925ˢ
נטייה ‏02.27″ ‏08′ ‏43°‏-
משך מחזור השתנות 5 שעות, 34 דקות ו-5 שניות[2]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.67-
מרחק 383 שנות אור
117.43 פארסק[1]
רדיוס 6.6[3] רדיוסי שמש
מסה 8.8[4] מסות שמש
עוצמת הארה פי 1,000 מהשמש
טמפרטורה 23,800[3] K

β בזאב הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים זאב עם בהירות מדרגה 2.68. מיקומו הדרומי לא מאפשר לראותו מאירופה וככל הנראה משום כך הוא לא קיבל שם משלו בתרבות המערבית.

מאפיינים

β בזאב הוא ענק כחול עם סיווג ספקטרלי B2 III שנמצא במרחק של כ-383 שנות אור ממערכת השמש. מסתו גדולה למדי ומוערכת בקרוב ל-9 מסות שמש, רדיוסו כ-6.6 רדיוסי שמש והוא מאיר בעוצמה של פי 1,000 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל טמפרטורת פניו הגבוהה, כ-23,800 קלווין, כמעט כל קרינתו היא בתחום העל-סגול, כך שעוצמת הארתו הכוללת היא למעלה מפי 13,000 מעוצמת ההארה של השמש. בדומה לענקים כחולים אחרים, בהירותו של β בזאב משתנה מעט במחזוריות מורכבת המכילה מספר תדירויות ושהעיקרית שבהן היא של 5 שעות, 34 דקות ו-5 שניות, כלומר כ-4.31 מחזורים ביממה. עקב כך הוא מסווג כמשתנה β בקפאוס.[2]הכוכב נמצא בשלב התפתחות מתקדם לאחר שסיים להתיך מימן להליום בליבתו, והוא נמצא בתהליך של התקררות והתנפחות בדרך להפוך לעל-ענק אדום.

במרחק זוויתי של כשני שלישים של מעלה ממזרח-צפון-מזרח ל-β בזאב נמצאת שארית סופרנובה, שמזוהה עם סופרנובה 1006. סופרנובה זו תועדה בכתבים מהתקופה והייתה ניתנת לצפייה גם ביום.[5][6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD:β Lupi
  2. ^ 2.0 2.1 J. Daszyńska-Daszkiewicz & E. Niemczura: Metallicity of mono- and multiperiodic β Cephei stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 433, Iss. 3, p. 1032 (2005)
  3. ^ 3.0 3.1 A. B. Underhill, L. Divan, M. L. Prevot-Burnichon & V. Doazan: Effective temperatures, angular diameters, distances and linear radii for 160 O and B stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, vol. 189, p. 601 (1979)
  4. ^ 4.0 4.1 N. Tetzlaff, R. Neuhäuser & M. M. Hohle: A catalogue of young runaway Hipparcos stars within 3 kpc from the Sun, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 410, Iss. 1, p. 190 (2011)
  5. ^ F. F. Gardner & D. K. Milne: The supernova of A.D. 1006, Astronomical Journal, Vol. 70, p. 754 (1965)
  6. ^ P. F. Winkler, G. Gupta & K. S. Long: The SN 1006 Remnant: Optical Proper Motions, Deep Imaging, Distance, and Brightness at Maximum, The Astrophysical Journal, Vol. 585, Iss. 1, p. 324 (2003)