האי הגדול של בחריין

אוואל
جزيرة البحرين
	תמונת לוויין של האי
נתונים גאוגרפיים
מיקום	המפרץ הפרסי
ארכיפלג	בחריין
שטח	572 קמ"ר
אורך	51 ק"מ
רוחב	18 ק"מ
היקף החוף	130 ק"מ
גובה מרבי	134 מטר
נתונים מדיניים
מדינה	בחריין
עיר ראשית	מנאמה
	(למפת בחריין רגילה) מנאמה מוחארק עוואלי רפאע עיסא ג'בל א-דוחן איי; חוואר; דורת אל-בחריין קטר ע; ר; ב; ה; ס; ע; ו; ד; י; ת; מפרץ בחריין אוואל

האי הגדול של בחריין, בחריין (בערבית: جزيرة البحرين, תעתיק מדויק: ג'זירת אלבחרין) או אוואל (בערבית: جزيرة أوال) הוא האי הגדול ביותר (כתשעים אחוז משטח המדינה^[1]) בארכיפלג המרכיב את מדינת האי בחריין. זהו האי המרכזי ביותר במדינה, ורוב האוכלוסייה מתגוררת בו.

רוב האי מוקף מפרץ יחסית רדוד של המפרץ הפרסי, שמכונה "המפרץ של בחריין". קרקעית הים הסמוך לאי היא בעיקרה סלעית, בעיקר בצפון האי, ומכוסה בשוניות אלמוגים נרחבות. רוב שטחו של האי הוא מדבר צחיח ושטוח, והוא נמוך, רק מעט מעל גובה פני הים. מחשופי הגיר יוצרים גבעות נמוכות, מדרונות קצרים ועמקים רדודים. הגיר מכוסה במקומות רבים בחול המכיל מלח בצפיפויות שונות, שרק צמחייה מדברית מסוימת, דוגמת עצים בעלי קוצים וצמחייה נמוכה. רצועת חוף באורך חמישה קילומטרים בצפון האי היא רצועה רחבה של אדמה פורייה, וגדלים שם עצי תמר, שקד, תאנה ורימון. בחלקו הפנימי של האי מצוי צוק שמגיע לגובה של 134 מטרים, הנקודה הגבוהה ביותר באי. הוא קרוי "גַ'בֶּל אַ-דוּחָן" ("הר העשן", בערבית: جبل الدخان), ובקרבתו שוכנות רוב בארות הנפט באי.

מנאמה, בירת בחריין, ממוקמת בצפון-מזרח האי. הנמל המרכזי, מינא סלמאן (בערבית: ميناء سلمان, תעתיק מדויק: מינאא' סלמאן), ממוקם בעיר הבירה מנאמה. מתקני זקוק הנפט המרכזיים נמצאים גם הם באי.

האי מחולק לשלושה מחוזות. גשרים ומסילות רכבת מחברים בין האי לאיים האחרים המרכיבים את בחריין וליבשה של ערב הסעודית. הגשר הוותיק ביותר, שנבנה ב-1929, מחבר את בחריין עם האי מוחארק. ישנם גם שלוש מסילות בין האי מוחארק לבירה מנאמה. מחופה המזרחי מחובר בחריין לאי סיתרה, כשביניהם רק ערוץ צר. בצדו המערבי מחובר לאום א-נעסאן, שמחובר לאחר מכן, באמצעות גשר המלך פהד לאל-ח'ובר (בערבית: الخبر, תעתיק מדויק: אלח'בר) שבערב הסעודית.