בונה-ורקה

בונה-ורקה (גרמנית Buna Werke) או מפעל בונה לעבודה היה מחנה עבודה נאצי ליד העיירה אושוויינצ'ים בפולין. המפעל ייצר גומי סינתטי וגומי הקרוי "בונה-אן" תוך כדי ניצול עובדי כפייה שהובאו ממחנה אושוויץ הסמוך. עד לשנת 1944 היה למפעל כוח אדם שמנה כ-80,000 עובדי כפייה.

היסטוריה

לפי ספרו של יוסף בורקין "הפשעים והעונש של אי גה פארבן" ("The Crimes and Punishment of IG Farben"), תאגיד אי גה פארבן היה המממן הראשי של מחנה אושוויץ III, אושוויץ מונוביץ, מחנה העבודה של אושוויץ בו וממנו נשלחו אסירים לעבוד עבור בונה ורקה. בורקין כתב בספרו שפרימו לוי היה אחד מהכימאים הראשיים במפעל, ושבעזרת עמיתיו עזר לחלק מהאסירים במפעל לשרוד, אך לא לייצר כמות מספקת של גומי שתסייע למאמץ המלחמתי של הנאצים. לתוצר העיקרי של המפעל קראו BASF AG, ועד לשנת 1988 "בונה" היה שמו המסחרי.