בול ללא ערך נקוב
בול ללא ערך נקוב, נמכר במחיר של 20 רובל בתוספת 5 רובל למימון סיוע לנפגעי הצפות
בול ללא ערך נקוב הוא בול דואר, או דבר בולים, שאין עליו סימון מפורש המציין את ערכו לצורך משלוח דבר דואר. בולים ללא ערך נקוב מונפקים ממספר סיבות, שהעיקרית שבהן, הוא הרצון להימנע מהנפקות חוזרות ונשנות של בולים בעלי ערכים נקובים גדלים והולכים בתקופות של אינפלציה גבוהה.
בעבר כללי איגוד הדואר העולמי חייבו לציין במפורש את הערך הנקוב על בולים המשמשים למשלוח מכתבים בין מדינות, ולכן הונפקו אז בולים ללא ערך נקוב משך שנים רבות רק לצורך שימוש על מכתבים בפנים המדינה. בשנת 1995 שונו הכללים, וניתן אישור להשתמש בבולים ללא ערך נקוב גם על מכתבים בינלאומיים.
הסיבות להנפקת בולים ללא ערך נקוב
חיסכון בתהליכי הדפסה
בתקופות בהן תהליך הדפסת הבולים היה כרוך בהוצאות כספיות רבות, ניסו רשויות הדואר לחסוך בעלות זו על ידי הקטנת מספר לוחות ההדפסה השונים שיש להכין על מנת להדפיס את מלאי הבולים הנדרש לצורכי הדואר. הכנת לוח הדפסה אחד ללא ערך נקוב אפשרה לעשות בו שימוש חוזר, ולהדפיס מאותו לוח את כל הבולים הדרושים. שיטות שונות הופעלו על מנת לאפשר לפקידי הדואר ולציבור הרחב להבחין בין הבולים השונים שהודפסו מאותו לוח.
אוסטריה, 1851, בולי עיתונים
בשנת 1851 הדפיס דואר האימפריה האוסטרו-הונגרית סדרה בת שלושה בולי עיתונים ללא ערך נקוב. הבולים הודפסו מאותו לוח הדפסה בצבעים שונים, וכל צבע תורגם לערך נקוב שונה.
בול זה הוא הראשון בעולם שהונפק ללא ערך נקוב.
טרינידד, 1851; ברבדוס, 1852; מאוריציוס 1858
בתחילת שנות החמישים של המאה ה-19 הדפיס הדואר הבריטי בולים עבור שלוש ממושבותיו (טרינידד, ברבדוס, ומאוריציוס). על מנת לחסוך בעלות הכנת הגלופות הכין הדואר הבריטי בולים בעיצוב אחיד עבור שלוש המושבות, תוך שיבוץ שם המושבה עבור כל אחת מהן. הבולים הונפקו ללא ערך נקוב והודפסו בצבעים שונים שאפשרו להבחין בין הערכים הנקובים השונים.
תעריף לא ידוע במועד ההנפקה
קביעת הערך הנקוב של בול דואר מושפעת מתעריפי הדואר התקפים במועד ההנפקה. במקרים בהם ידוע על שינוי מתוכנן בתעריפי הדואר יעדיפו לרוב רשויות הדואר לעקב את הנפקת הבולים החדשים ולהנפיק אותם עם הערכים הנקובים המעודכנים. כאשר לא ניתן לדחות את ההנפקה (כגון במקרים בהם מדובר בבולים המונפקים לרגל אירוע קבוע בלוח השנה), בוחרות לעיתים רשויות הדואר בהנפקת בול ללא ערך נקוב.
ארצות הברית, 1975, בולי חג המולד
בחודש אוקטובר 1975 תכנן שירות הדואר של ארצות הברית להנפיק את הבול המסורתי המוקדש לחג המולד, וזאת על מנת לאפשר ללקוחותיו לבייל באמצעותו את כרטיסי הברכה שהם נוהגים לשלוח זה לזה לרגל חג המולד והשנה החדשה. בזמן הכנת הבול נודע כי הממשל האמריקאי מתכנן עלייה בתעריפי הדואר, ומחירו של הבול עתיד להאמיר ממחיר של 10 סנט למחיר של 13 סנט. מאחר שבמועד הדפסת הבול עליית המחירים טרם אושרה על ידי הקונגרס, לא ידע הדואר איזה ערך נקוב להדפיס על בולי חג המולד. אי אפשר היה לעכב את ההנפקה, ולכן הוחלט (לראשונה בארצות הברית) להנפיק את הבולים ללא ערך נקוב.
בסופו של דבר עליית המחירים לא אושרה על ידי הקונגרס, והבול נמכר לציבור במחיר של 10 סנט.
תנאי אינפלציה גבוהים
במצבי קיצון של היפר-אינפלציה אין כל טעם להנפיק בולים ועליהם ערך נקוב. המחירים משתנים מיום ליום ואף משעה לשעה. הבולים בעלי ערך נקוב הפכו לחסרי כל ערך מיד עם הנפקתם, ולעיתים היה צורך להדביק על המעטפה עשרות ואף מאות בולים כדי לשלם את מחיר המשלוח. בנסיבות כאלו העדיפו רשויות הדואר להדפיס בולים ועליהם סימנים המאפיינים את סוג השירות לו הם מיועדים, ולגבות את המחיר העדכני בעת מכירת הבול.
שיטה זו התגלתה כמתאימה גם במצבים של אינפלציה מתונה, מאחר שהיא מגינה על הקונה, ומבטיחה כי הבול שרכש ישמור על ערכו מרגע הרכישה ועד למועד השימוש. נימוק זה גרם לרבות ממדינות העולם להנפיק, גם בזמנים של יציבות מחירים, בולים ועליהם סימון סוג שירות במקום בול בעל ערך נקוב מפורש. בתנאים אלו הקונה מוכן לרכוש כמות גדולה של בולים לשימוש עתידי, תוך ביטחון שלא יאבד את כספו במקרה של עליית מחירים. הדואר מצדו יכול לצמצם את העומס בבתי הדואר הנגרם על ידי לקוחות הבאים לרכוש בכל פעם בול בודד בסכום פעוט.
הונגריה, 1946
אחת הדוגמאות הקיצוניות ביותר של היפר-אינפלציה התרחשה בהונגריה בשנת 1946, במהלכה הוכפלו המחירים בכל 15 שעות. ביום 5 בפברואר 1946 הונפק בול בעל ערך נקוב של 3000 פנגו, אשר נועד להיות הערך הגבוה ביותר בסדרה. האינפלציה הנוראה שחקה את ערכו של מטבע הפנגו לחלוטין, וביום ההנפקה של הבול ערכו של פני אנגלי אחד היה שווה 150,000,000,000,000 פנגו.
בתנאים אלו החליטו רשויות הדואר להנפיק בולים ועליהם הדפס רכב המציין את סוג השירות עבורו נועד הבול לשלם, דוגמת "גלויה בפנים הארץ", או" מכתב רשום".
סימון התעריף בבולים ללא ערך נקוב
העובדה שעל פני הבול לא נרשם במפורש הערך הנקוב בספרות או במילים, אין פירושה שהבול הוא חסר ערך. הבול במהותו הוא מסמך שווה כסף, ובהכרח קיימת שיטה אחרת בה ניתן להבין מה ערכו של הבול. לאורך השנים גובשו שיטות שונות לייצג את ערכו של הבול גם כאשר לא רשום עליו סכום מדויק.
צבע מוסכם
במקרים בהם הוחלט שלא להדפיס את הערך הנקוב עקב הרצון לחסוך בעלות ההנפקה, הקפידו רשויות הדואר לספק אמצעי מוסכם חלופי דוגמת הצבע של הבול. המידע פורסם לציבור הרחב בסמוך למועד ההנפקה, כך שגם פקיד הדואר וגם הלקוח ידעו כמה שווה בול בצבע נתון.
אוסטריה, בולי עיתונים, 1851
בשנת 1851 הדפיס דואר האימפריה האוסטרו-הונגרית סדרה בת שלושה בולי עיתונים ללא ערך נקוב. הבולים הודפסו מאותו לוח הדפסה בצבעים שונים, וכל צבע תורגם לערך נקוב שונה. הבול בצבע כחול נמכר במחיר של 0.6 קרוייצר, הבול בצבע צהוב נמכר במחיר של 6 קרוייצר, ובול בצבע אדום נמכר במחיר של 30 קרוייצר.[1]
ברבדוס, 1852
בשנת 1952 הדפיס הדואר הבריטי סדרה בת שלושה בולים עבור המושבה ברבדוס. על מנת לחסוך בעלות הכנת הגלופות הכין הדואר הבריטי את שלושת הבולים בעיצוב אחיד, ללא ערך נקוב. הבולים הודפסו בצבעים שונים שאפשרו להבחין בין הערכים הנקובים השונים. הבול בצבע ירוק נמכר במחיר של חצי פני, הבול בצבע כחול כהה נמכר במחיר של פני אחד, ובול בצבע כחול בהיר אמור היה להימכר במחיר של 2 פני, אולם נגנז ולא הוצע למכירה.[2]
רישום מפורש של סוג השירות
הנוהג להדפיס בולים המיועדים לספק שירות אחד מסוים נוצר בזמני אינפלציה קיצונית, כאשר ערכו של הכסף נשחק במהירות ועמו ערכו של הבול בעל ערך נקוב מסוים. לקוחות הדואר ביקשו להבטיח את כספם, ולוודא כי המחיר ששילמו עבור הבול יאפשר להם לקבל את השירות המבוקש מבלי שידרשו להוסיף כסף במועד קבלת השירות. מדינות רבות בעולם אימצו את השיטה הזו, והן נוהגות להנפיק בולים מיוחדים עבור השירותים הנפוצים דוגמת "מכתב רגיל בארץ".
הונגריה, 1946
בתקופה של היפר-אינפלציה החליטו רשויות הדואר של הונגריה להנפיק בולים ועליהם הדפס רכב המציין את סוג השירות עבורו נועד הבול לשלם.
| הכיתוב על הבול | השירות המיועד |
|---|---|
| ANY או NYOMTATV | דואר דוגמאות |
| HLP או HELYI LEV. LAP. | גלויה מקומית |
| .HL או HELYI LEVÉL | מכתב מקומי |
| TLP או TÁVOLSÁGI LEV. LAP. | גלויה בפנים הארץ |
| TL או TÁVOLSÁGI LEVÉL | מכתב בפנים הארץ |
| AJL או AJANLAS | מכתב רשום |
| CS או CSOMAG | חבילה |
ישראל, 1982
האינפלציה הדוהרת בישראל של תחילת שנות השמונים הניעה את דואר ישראל להנפיק לראשונה ביום 12 בספטמבר 1982 בול ללא ערך נקוב ועליו רישום השירות אותו נועד לספק, "מכתב רגיל בארץ".[3] הבול החדש זכה להצלחה רבה בקרב לקוחות הדואר, והוביל לכך שהנוהג להנפיק בולים ללא ערך נקוב המשיך גם לאחר ריסון האינפלציה, וממשיך גם בימים אלו.[4][5]
סימון סוג השירות באמצעות אותיות או ספרות
כתחליף לציון מפורש של שם השירות על הבול בחרו מדינות שונות לקודד את סוג השירות באמצעות אותיות או ספרות שהודפסו על פני הבול.
בריטניה, 1990
מאז תחילת שנות התשעים של המאה העשרים מנפיקה בריטניה בולים המיועדים למשלוח מכתב רגיל ברמת מחלקה ראשונה (1st) ובולים המיועדים למשלוח מכתב רגיל ברמת מחלקה שנייה (2nd).
אוקראינה, 1994
ביום 2 ביולי 1994 החלה אוקראינה להנפיק בולים ללא ערך נקוב ועליהם אותיות (בכתב קירילי) שסימלו את סוג השירות המיועד.[6]
סלובניה, 2000
בחודש אפריל 2000 החלה סלובניה להנפיק בולים ללא ערך נקוב ועליהם אותיות שסימלו את סוג השירות המיועד (A - מכתב רגיל בתוך הארץ; B - מכתב כבד בתוך הארץ; C - מכתב רגיל לחו"ל; D - מכתב כבד לחו"ל).[7]
סימון סוג השירות באמצעות ציורים
בדומה לשיטת הסימון באמצעות אותיות, במקרה אחד נעשה שימוש בשיטת זיהוי סוג השירות על פי הציור המופיע בעיצוב הבול.
סין, 1949
ביום 1 במאי 1949, בתקופה של אינפלציה משתוללת, הנפיק דואר סין סדרה בת ארבעה בולים ללא ערך נקוב. התמונה שעל הבול סימלה את סוג השירות אליו מיועד הבול (קטר רכבת - מכתב רגיל; מטוס - דואר אוויר; רוכב אופנוע - מכתב אקספרס; נוף הרים - דואר רשום).[8]
ראו גם
לקריאה נוספת
- James Mackay, Undenominated stamps, The Guinness Book of Stamps, 1988, pp. 117-118.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 1, p. 781
- ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 1, p. 852
- ^ מידע על בול ללא ערך נקוב - ענף זית, באתר התאחדות בולאי ישראל.
- ^ מידע על בול ללא ערך נקוב - חמניה, באתר התאחדות בולאי ישראל.
- ^ מידע על בול ללא ערך נקוב - ירקות, באתר התאחדות בולאי ישראל.
- ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 6, p. 1119
- ^ שובל - מגזין בולאי ישראל, גיליון 65, פברואר 2007, עמ' 28
- ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 1, p. 781
