בולע אש

בולע אש או אוכל אש הוא בדרן המופיע לרוב בקרקס או במופעי רחוב. במסגרת המופע מכניס הבדרן לפיו לפידי אש בוערים, ומכבה אותם בפיו.

מקורה של אכילת או בליעת האש בטקסים דתיים הינדואיסטים. הפאקירים בהודו נהגו לבצע את הטקס כטקס דתי, המעיד על עוצמת אמונתם (יחד עם פעולות אחרות שנועדו להראות את עוצמת הרוח של הפאקיר והתגברותו על הטבע - כגון הליכה על גחלים או שינה על מיטת מסמרים).

בהשפעת אוכלי האש הדתיים, החלו להגיע לאירופה מופעים של אוכלי אש כבר בשלהי ימי הביניים. אחד האזכורים הראשונים לבליעת אש היה מעשיו של אנגלי בשם ריצ'רדסון אשר הופיע בצרפת בשנת 1667.

בין בולעי האש הידועים היה רוברט פאול אשר בלע לפידים, גחלים לוחשות, שעווה נמסה וגופרית בפני אצילים ובתי מלוכה בשלהי המאה ה-18.

רק עם הפיכתה של הודו לחלק מהאימפריה הבריטית, בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 הפכה אכילת או בליעת האש למופע בידורי פופולרי ולמופעי רחוב.