בהדרהלוק
בהדרה-לוק (באנגלית: Bhadralok, בבנגלית: ভদ্রলোক - בְּהוֹדְרוֹלוֹק, מסנסקריט: bhadrá - ראוי, מכובד, loká - אנשים. מילולית "אדם מחונך" או "גנטלמן") היה מעמד חברתי בהודו בתקופת השלטון הקולונאלי הבריטי, בעיקר, אבל לא רק, בבנגל.
אחרי חוק סנט הלנה של 1833(אנ'), שקבע כי הלורד ויליאם בנטריק(אנ'), המושל הכללי של בנגל, יתפקד כמושל הכללי הראשון של הודו, מונה הברון תומאס בבינגטון מקאולי כחבר הראשון במועצת הודו(אנ'). תפקיד אותו מילא בין 1834 ו-1838.
מקאולי מילא תפקיד מרכזי בהחדרת אנגלית ומושגים מערביים למערכת החינוך בהודו. הוא תמך בהחלפת הפרסית והסנסקריט ששימשו כשפות ההוראה בבתי הספר, באנגלית כשפה הרשמית ושפת ההוראה בכל בתי הספר בהודו וכן דאג להכשרה של הודים דוברי אנגלית כמורים. לשם כך היה עליו ליצור מעמד של הודים "מאונגלזים" שישמשו כמתווכים תרבותיים בין הבריטים וההודים או במילותיו:
- "אנחנו חייבים כרגע לעשות כמיטב יכולתנו כדי ליצור מעמד של אנשים שישמשו כמתווכים בינינו לבין מיליוני בני האדם שעליהם אנו שולטים. מעמד של אנשים שהם הודים בדמם ובצבעם, אבל בריטים בטעמיהם, בדעותיהם, במוסר ובאינטלקט. מעמד כגון זה יוכל לחדד את הדיאלקטים של המדינה, להעשיר ניבי-לשון אלו עם מושגים של המדע המושאלים מהמינוח המערבי, שיהיו מתאימים להעברת ידע למסה הגדולה של האוכלוסייה."
לגישה זו היו תומכים גם בקרב ההודים עצמם, למשל כבר ב-1817 הקים ראג' רמוהון ראי את "הינדו קולג'" הקולג' הראשון בהודו שבו התנהלו כל הלימודים באנגלית והוא עצמו נסע ב-1830 לאנגליה במטרה להציג את דעתם של משכילים הודים לפני חברי הפרלמנט האנגלי, בעת שזה דן בחידוש הצ'רטר של חברת הודו המזרחית הבריטית. בתקופה בה שהה באנגליה כתב מאמר בו אמר שההשפעה האנגלית על הודו תכלול שיפורים טכנולוגים ושיפור החקיקה והממשל.
מאגר כוח האדם העיקרי שהיה מועמד להפוך לבהדרה לוק היו אלו שעברו מהכפר לעיר וחיו בה על דמי חכירה (רנטה) מהאדמה שבחזקתם. בהם היו בני מעמד הטעלוקדר(אנ') שהיו אצילים בעלי אדמות, שבעקבות הסדר החדש שהנהיגו הבריטים לא היו צריכים יותר לטפל בשפיטה ושמירת הסדר בטעלוק(אנ') שלהם. כך גם חלק מהג'גירים(אנ') שהיו מושלים של חבלי ארץ גדולים יותר. אליהם נוספו זמינדרים(אנ') גובי מס שעד החלת הכללים של שלטון חברת הודו המזרחית, הייתה משרתם קצובה למשך חייו של האדם שקיבל את תפקיד הזמינדר ולא היו להם זכויות קניין בנחלה, אחרי שהמושל הבריטי מטעם חברת הודו המזרחית, צ'ארלס קורנווליס, המרקיז הראשון מקורנווליס(אנ') חוקק את חוקי קורנווליס(אנ') קיבלו זכות מלאה על הנחלות שבשליטתם ויכלו להוריש את הנחלה. לפיכך יכלו לשבת בעיר ולנהל את רכושם באמצעות סוכנים שכירים.
מבין אלו שעברו לעיר וחיו מהרנטות או מהחלק שנותר בידם אחרי שהעבירו את המס לחברת הודו המזרחית, היו כאלו שלמדו אנגלית, אימצו מנהגים אנגליים (כולל לעיתים אכילת בשר) ובכך הפכו לחלק מהבהדרהלוק. לעומתם היו מקבלי רנטות שנשארו דבקים במנהגיהם המסורתיים ולא נחשבו כחלק מהבהדרהלוק.
בסוף המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19 התפתח בהודו מעמד חברתי-תרבותי שקיבל את הכינוי בהדרה-לוק. קבוצת אנשים זו תיווכה בין הודו לבין המערב שיוצג על ידי בריטניה. חברי שכבה זו היו בני שתי הווארנות הגבוהות כלומר ברהמינים וקשטריה. מאוחר יותר נוספו אליהם בני תערובת אנגלים-הודים. חלק מבני הבהדרהלוק נסעו לאיים הבריטיים או למושבות אחרות, התחנכו בבתי ספר פרטיים טובים ובמוסדות להשכלה גבוהה ולאחר תום לימודיהם חזרו להודו עם ידע.
לעליית מעמד הבהדרהלוק היו מספר השלכות בנוסף לתיווך בין המערב לתושבי תת-היבשת.
- אנגלית הפכה לשפה המשותפת של הפקידות ההודית כולה ומכאן לשפה המשותפת לכלל תושבי הודו
- נוצרה שכבת משכילים שרכשו רעיונות מערביים, כולל רעיונות הצדק, החרות והשוויון והם היו הגרעין לתנועה הלאומית ההודית - אריה סמאג'(אנ') כמו גם לתנועות רפורמה הודיות אחרות(אנ')
- מתוך קבוצת המשכילים, שלמדו בהינדו קולג' בקלקוטה, התפתחה תנועת הבנגלים הצעירים(אנ'), משכילים בעלי מחשבה חופשית שאימצו את תורתו של הנרי לואיס ויויאן דרוזיו(אנ'). חלק מאנשי קבוצה זו המשיכו את דרכם הרעיונית של ראג' רמוהון ראי, ושל רבינדרנת טאגור והקימו את תנועת הרנסאנס הבנגלי(אנ')
קישורים חיצוניים
