בדיקת קוונטיפרון
בדיקת קוונטיפרון (באנגלית TB-QuantiFERON) או QFT היא בדיקה לאבחון שחפת סמויה. הבדיקה מבוססת על חשיפת תאי דם לבנים לאנטיגנים של חיידקי השחפת ומדידת כמות האינטרפרון גמא המופרשת מתאים אלו. תאי דם לבנים של נשאי שחפת סמויה מפרישים את הציטוקין אינטרפרון גמא כתוצאה מחשיפה לאנטיגן, לעומתם, נבדקים בריאים אינם מפרישים את הציטוקין, אפילו אם בעבר נחשפו לחיסון נגד שחפת.
מבוא
שחפת היא מחלת ריאות הנגרמת על ידי חיידק המיקובקטריום טברקולוזיס, למחלה תקופת דגירה סמויה ארוכה בה מנוטרלים החיידקים באזורים מבודדים של הריאה כך שהמחלה אינה באה לידי ביטוי קליני. במצבים של רפואיים שונים נחלשת המערכת החיסונית והמחלה מתפרצת והורסת את רקמת הריאה, בכך הופכת המחלה למסכנת חיים. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המחלה היא באבחון נשאי המחלה הסמויה וטיפול בהם על ידי אנטיביוטיקה.
הדרך המקובלת לאבחון שחפת סמוייה היא על ידי בדיקת מנטו הידועה גם כתבחין טוברקולין, במבחן זה מוזרק לנבחן חלבון הטברקולין המכסה את חיידקי השחפת. חולים שנחשפו בעבר לחלבון מפתחים בתוך מספר ימים תגובה חיסונית מקומית המתבטאת בפריחה מקומית (אריתמה), ובכך מאובחנים (לעיתים בטעות) כחולי שחפת סמויה. החיסרון העיקרי של המבחן הוא שנבדקים שחוסנו בעבר בחיסון נגד חיידקי השחפת (חיסון BCG), אפילו בהיותם תינוקות, מגיבים לתבחין כאילו היו נשאי שחפת. בישראל לדוגמה חוסנו עד שנות ה-70 כל הילודים, בבריטניה חוסנו ילדי בית הספר עד שנת 2005 ובמדינות אחרות כגון רוסיה החיסון עדיין נהוג לכלל האוכלוסייה.
יעילותו הנמוכה של החיסון אינה שוללת הדבקות בשחפת סמויה ולא תמיד ישנם רישומים ברורים לנטילת החיסון אחרי שנים רבות כך מוטות תוצאות – נבדקים שאינם חולים מאובחנים כחולים ולעיתים נאלצים לעבור טיפול אנטיביוטי חסר תועלת נגד השחפת.
בדיקת הקוונטיפרון
במהלך הבדיקה נלקחת דגימת דם מן הנבדק הדם מעורבב מייד עם נוזל נוגד קרישה. הדם מודגר למשך 16-24 שעות עם פפטידים (חלקי חלבון) מחלבון הטברקולין (המצפה את חיידקי המיקובקטריום טברקולוזיס) ומהחלבון אביאן סנסיטין (המצפה את חיידקי מיקובקטריום אביאן, הגורמים למחלה דומה לשחפת). כביקורת חיובית מודגר הדם עם החלבון פיטו-המגלוטנין הגורם לפרשת אינטרפרון, וכתגובה שלילית מודגר הדם עם תמיסת מלח פיזיולוגית.
למחרת נבחנת כמות האינטרפרון גמא שנפלטה מן התאים בעזרת בדיקת ELISA. תוצאה שלילית (עדות לאי קיום המחלה) נחשבת אם כמות האינטרפרון שהופרשה מתאי הדם אחרי חשיפה לטברקולין היא 15% או פחות מכמות האינטרפרון שהופרשה לאחר חשיפה לפיטו-המגלוטנין, תוצאה חיובית נחשבת תגובה של מעל 30%, תגובת ביניים (15%-30%) תלויה בקבוצת הסיכון של הנבחן.
הפפטידים המשמשים להשראת התגובה החיסונית הם פפטידים ייחודיים לחיידקי המיקובקטריה האנושיים ואינם מופיעים בחיידקי המיקובקטריה בובין המשמשים להכנת חיסון הBCG. כך נבדקים שחוסנו בעבר בBCG אינם גורמים להפרשת אינטרפרון בבדיקה זאת.
הבדיקה אושרה על ידי מנהל התרופות האמריקני בשנת 2001 לשימוש בבני אדם.
יתרונות וחסרונות בדיקת הקוונטיפרון לעומת מנטו
- אין סכנה לתשובה חיובית שגויה בעקבות חיסון BCG.
- אין צורך לחזור לביקור נוסף במרפאה לבדיקת התגובה החיסונית אחרי מספר ימים.
- בדיקת מנטו אינה מדויקת אם החלבון מוזרק לאזור התת-עורי במקום לאזור התוך העורי.
- לעיתים בדיקת מנטו גורמת ליצירת פריחה עורית קשה שעלולה להוביל ליצירת צלקת.
- בדיקת קוונטיפרון בודקת תגובה למספר אנטיגנים בו זמנית.
- פענוח תוצאות בדיקת מנטו הוא סובייקטיבי ותלוי במידה רבה בפרוש שנותן להם המאבחן, לעומתם הקוונטיפרון נותן ערך מספרי שאינו תלוי בעובד המעבדה.
- החיסרון שבבדיקת קוונטיפרון הוא שלצורך הבדיקה יש צורך בכוח אדם המיומן בלקיחת דם ורידי ובעבודת המעבדה. בנוסף, את הבדיקות יש להשלים בתוך יום מלקיחת הדוגמה.
התווית שימוש בבדיקת קוונטיפרון
בדיקת הקוונטיפרון יקרה יותר מבדיקת מנטו וקשה יותר לביצוע, לכן לרוב משמשת הבדיקה במקרים בהם יש לה עדיפות ברורה על בדיקת מנטו-
- כאשר יש חשש שהנבדק נחשף לחיסון BCG
- כאשר הנבדק שנמצא חיובי איננו בקבוצת הסיכון לשחפת.
- בדיקה קוונטיפרון לאבחון אוכלוסיות בסיכון גבוה לשחפת כגון עובדים בבתי חולים, משתמשים בסמים ושוהים בבתי סוהר.
בדיקת הקוונטיפרון אינה מומלצת כבדיקת סקר לאוכלוסיות בסיכון נמוך כגון תלמידים בבית הספר.
הבדיקה אינה יעילה בחולי שחפת בעלי מחלה פעילה כיוון שבהם התגובה החיסונית היא לרוב בלתי תקינה.
לא ברורה יעילות הבדיקה בחולים בעלי כשל חיסוני כגון חולי איידס.
קישורים חיצוניים
- מדיניות חיסון BCG לפי מדינות שונות, סקירת מדינות.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
26066825בדיקת קוונטיפרון