בבא-בוך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בָּבָא-בּוּך (נהגה "בּוֹבוֹ-בּוּך"; יידיש: 'ספרו של בּוֹבוֹ'; השתרש בשפה היידית כ"בּאָבּע-מעשה") הוא הכינוי המקובל כיום לאפוס אבירים אשר נכתב בידי אליהו בחור בין השנים 1507–1508, והיה לרומן האבירים הפופולרי ביותר בשפה היידית. הספר, שנדפס בשנת 1541 בעיירה איסני (אנ') שבמרכז האימפריה הרומית ה"קדושה" (כיום בדרום-מזרח מדינת באדן-וירטמברג בגרמניה), היה לספר הלא-דתי הראשון שנדפס ביידיש. במשך חמש מאות שנה עבר הספר ארבעים עריכות לפחות. סול ליפצין מציין כי הספר "נחשב לאחד מן היצירות הפיוטיות המשובחות ביותר ביידיש עתיקה".[1]
- הערות שוליים
בבא-בוך38612393Q2900772
- ^ Liptzin, 1972, pp. 5, 7. במקור: "generally regarded as the most outstanding poetic work in Old Yiddish".