באר ארטזית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
באר ארטזית
באר ארטזית, חתך. מתוך האנציקלופדיה האיקונוגרפית של מדע, ספרות ואמנות 1851

באר ארטזית היא באר מים שהמים פורצים מתוכה בעצמם על פי חוק הכלים השלובים ללא צורך בשאיבה. המקור לשמה של התופעה הוא באזור ארטואה (Artois) בצרפת שבו בארות ארטזיות רבות.

אפשר לחפור באר ארטזית רק באזורים דמויי אגן קעור, אשר בהם שכבה של סלע נקבובי נתונה בין שכבות בלתי חדירות למים. ככל שהבאר נמצאת בנקודה עמוקה יותר של השקע, הלחץ גובר, המים פורצים בעוצמה רבה יותר, ושפיעתם נמשכת גם בשנים שחונות.

בישראל

דוגמה לבאר ארטזית בישראל הוא "מפל איוב" בצפון הכנרת, שנוצר כתוצאה מקידוח של תה"ל במסגרת הפעולה להטיית המעינות שהמליחו את הכנרת. ספיקת הבאר היא כ-600 מ"ק לשעה ומליחותה – 800 מ"ג כלור לליטר. בשל מליחותה הנמוכה יחסית הוחלט להזרימה לכנרת, בניגוד לשאר המעיינות המלוחים המוזרמים בתעלה מיוחדת העוקפת את הכנרת. בארות ארטזיות נוספות הן חמי געש וחמי יואב, המשמשות לצורכי ריפוי ובידור.

מעיינות העתק

סוג אחר של מקור מים הנובע מהאדמה בעצמו הוא מעיין העתק. מעיין העתק הוא מעיין שנובע לאורך העתק שדרכו עולים מי תהום אל פני השטח. בדומה לבאר ארטזית אין צורך בשאיבה ממנו, אך בניגוד אליה, במעיין העתק המים החמים נובעים מעומק רב, ומוזנים ממי תהום המתחממים בעומק האדמה, ואין לכך קשר עם מבנה שכבות האדמה מסביב לנביעה. מעיינות העתק בישראל הם המעיינות החמים בחמת גדר ומעיינות גן השלושה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באר ארטזית בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.