בלצ'אנה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| סוצ'אבה | מחוז |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,520 (2011) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
באלצ'יאנה (בפי היהודים: בלצ'נה) (ברומנית: Bălăceana) הוא כפר ברומניה, במחוז סו'צאבה, באיזור בוקובינה.
דמוגרפיה וממשל
על פי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2011, אוכלוסיית הקומונה של באלצ'יאנה מונה 1,520 תושבים, ירידה לעומת 1,619 במפקד הקודם שנערך בשנת 2002. רוב התושבים הם רומנים (98.62%), והשאר (1,12%) משתייכים לקבוצות אתניות אחרות. מבחינה דתית, רוב התושבים הינם נוצרים אורתודוכסים (95.33%), והשאר, משתייכים לקבוצות נוצריות אחרות, או שדתם אינה ידועה.
הקומונה (יחידת ממשל בדרגה הנמוכה ביותר בחלוקה האדמיניסטרטיבית של רומניה) של באלצ'יאנה מנוהלת על ידי ראש עיר ו-11 חברי מועצה.[1]
קהילה יהודית בעבר
אוכלוסייתו היהודית של כפר זה בתקופת טרום השואה הייתה ידועה כיראת שמיים, עד כדי שאמרו על באלצ'יאנה "ארץ ישראל הקטנה". כי בכפר, למרות היותם במיעוט, בלטו היהודים לעומת הגויים שהיו הרוב.
רוב יהודי באלצ'יאנה התיישבו במקום לקראת סוף המאה ה-19 והתפרנסו ממסחר זעיר. למרות עיסוקם במסחר, לרובם היו משקי עזר קטנים, בהם עבדו והעסיקו אף עובדים אחרים.
הקהילה היהודית הקטנה במקום לא הייתה עצמאית, אלא מסונפת לקהילת סוצ'אבה, שם גם נקברו מתיהם. בקהילה היו כ-50 משפחות.
בבאלצ'יאנה היה בית כנסת עשוי עץ, שהוקם בשנת 1910, ובו היו 5 ספרי תורה. קודם הקמתו של בית כנסת זה התפללו תושבי המקום בבית פרטי. המתפללים במקום היו מחסידות ויזניץ. למרות היות הקהילה קטנה היה במקום גם מקווה טהרה, ואף "חדר" עבור הילדים. היהודים במקום נודעו באדיקותם הדתית ובבקיאותם בתלמוד.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, סבלו יהודי באלצ'יאנה עקב הקרבות שהתחוללו בקרבת מקום.
במהלך התקופה שבין מלחמות העולם נפתח במקום סניף של ההסתדרות הציונית וסניפים של "המזרחי" ו"אגודת ישראל". בשנת 1934 הוצא חוק לשמיטת חובותיהם של האיכרים ליהודים. על רקע אוירה זו, הגיעו מסיתים אנטישמים מחוץ לכפר וארגנו את תושביו הלא יהודיים לערוך פרעות ביהודים. בפרעות אלה נחרב בית הכנסת ונגרמו פגיעות ברכוש ובנפש, אך בהתערבות השלטונות הן הופסקו.
בשואה
בקיץ 1940, נסוגו יחידות מצבא רומניה מבסרביה. לבאלצ'יאנה הגיעה יחידה צבאית שבראשה עמד ואלריו קארפ, במסלול נסיגת יחידתו מבסרביה.
למזלם הרב של היהודים, בבאלצ'יאנה הייתה מוצבת יחידת תותחנים רומנית. מפקדה של אותה יחידה מנע עריכת פרעות ביהודים ויחידתו הגנה עליהם.
בספטמבר 1940, עם עלייתו לשלטון של יון אנטונסקו, החלו רדיפות היהודים במקום. אדמותיהם ורכושם של היהודים הוחרם, ואלה החלו לעזוב את באלצ'יאנה בזה אחר זה ללא הרכוש אותו השאירו מאחור.
בבאלצ'יאנה נשארו יהודים מעטים בלבד ובינואר 1940 פרצו אנשי משמר הברזל לבתיהם, עינו אותם ושדדו את מעט הרכוש שעוד נותר בידיהם. ב-5 בינואר עזבו היהודים האחרונים את באלצ'יאנה אל סוצ'אבה השכנה, ובאוקטובר 1941 גורשו ביחד עם יהודי סוצ'אבה לטרנסניסטריה. לאחר המלחמה שבו לעיר יהודים בודדים.[2]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
