באדי ריץ'
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1917 ברוקלין, ניו-יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
2 באפריל 1987 (בגיל 69) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
| שם לידה | בארנרד ריץ' |
| תקופת הפעילות | 1919–1987 (כ־68 שנים) |
| עיסוק | מוביל הרכב |
| סוגה | ביג בנד, סווינג, ג'אז, ביבופ |
| כלי נגינה | תופים, כלי הקשה, שירה |
ברנרד (באדי) ריץ' (באנגלית: Buddy Rich; 30 בספטמבר 1917 – 2 באפריל 1987) היה מתופף ג'אז ומוביל להקות ביג בנד אמריקאי יהודי.
ריץ' נחשב לאחת הדמויות החשובות ביותר בנגינה על תופים, ומכונה עד היום בפי כמה מבקרים כ"מתופף הגדול בעולם"[1]. ריץ' נודע בשל הטכניקה המרשימה שלו, העוצמה והמהירות שלו, שנחשבות עד היום כחסרות תקדים בהשוואה לכל שאר המתופפים האחרים בהיסטוריה.
בחלוף הזמן התקבע מעמדו של ריץ' כוירטואוז וכמוזיקאי מחונן. ריץ' מכר את תקליטי המוזיקה שלו עם הלהקות אותן הוביל, ושבר שיא של כל הזמנים במכירת דיסקים של מוזיקת ג'אז.
ילדותו
ריץ' נולד בברוקלין שבניו יורק. כשהיה בן שנה בלבד גילה אביו שבאדי הצעיר מסוגל לשמור על קצב קבוע בעזרת כף, ובגיל שמונה-עשר חודשים ריץ' החל כבר לנגן. כינויו בתקופת ילדותו היה "Traps the Drum Wonder" (טראפס, פלא התופים), ובשיא הקריירה שלו בתור ילד, הוא היה הילד הבדרן עם המשכורת השנייה הכי גבוהה בעולם, (אחרי ג'קי קוגן). בגיל אחת עשרה ריץ' החל להוביל הרכב.
הכשרתו
ריץ' לא למד באופן מקצועי מעולם, למעשה הוא אמר שלמידה רק תפגום בכישרון המוזיקלי שלו. ריץ' אף טען שהוא לעולם אינו מתאמן, אלא מנגן אך ורק כאשר הוא מופיע. עם זאת, מרבית המומחים מטילים ספק בגרסה זו וטוענים כי אף על פי שסביר להניח שמעולם לא נטל חלק בשיעורי נגינה פורמליים הרי שאין זה סביר שלא התאמן. הסברה הרווחת היא שריץ' דווקא כן התאמן אך עשה זאת, מטעמים השמורים עמו, בסתר.
ריץ' העריך מאד את המתופפים צ'יק וב, ג'ין קרופה ופילי ג'ו ג'ונס והושפע מהם.
שיא הקריירה
ריץ' החל לנגן עם טומי דורסי ב-1939 שם הוא ניגן עם מוזיקאים חשובים כולל פרנק סינטרה. במקביל הוא ניגן עם בני קרטר ורבים אחרים, נוסף על כן הוא הוביל הרכב קטן משל עצמו, והופיע בהרכבים שונים כולל של הג'אז בפילהרמונית. על פי האגדה ריץ' החליט להתחיל להוביל ביג בנד משל עצמו בשנת 1944, וכשסיפר על כך לסינטרה, הלה כתב לו המחאה בסך 40,000 דולר, ואמר "בהצלחה, זה יעזור לך בתחילת הדרך".
את התזמורת שלו הוא הרכיב רק בשנות השישים, אך רוב הזמן מאז ועד למותו, התזמורת הצליחה בתקופה בה רוב הביג בנדים כשלו. ריץ' גם ניגן כמתופף אולפן בהקלטות רבות, כאשר המפורסמות ביותר שבהן היו ההקלטות של אלה פיצג'רלד ולואי ארמסטרונג, בהן הוא ניגן לצד הפסנתרן אוסקר פיטרסון, הקונטרבסיסט ריי בראון, וארל היינס הגיטריסט. בשנים אלו הוא גם הופיע לעיתים תכופות בטונייט שואו של ג'וני קרסון.
מותו והנצחתו
ריץ' המשיך לתופף ולהופיע עד סוף חיו. ב-2 באפריל 1987, הוא נפטר מדום לב במהלך ניתוח לטיפול בגידול ממאיר במוחו, 5 חודשים בלבד לפני יום הולדתו ה-70. הוא נטמן בבית הקברות "פארק הזיכרון" בלוס אנג'לס כשהוא בן 69.
מזה מספר שנים, נערך בארצות הברית כנס מתופפים מיוחד לזכרו של ריץ', לשם מגיעים מתופפים מכל רחבי העולם ומנגנים את היצירות שניגן ריץ' יחד עם הביג בנד המקורית שהוביל בשנות חיו. הכנס עוסק כל פעם בסגנון מוזיקה אחר. בכנס האחרון שנערך לזכרו של ריץ', שהיה ב-2012, עסק הכנס בסגנון הרוק הכבד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראו מאמרו של סקוט יאנאו, באתר allmusic