א. רנדול שנברג
 | |
| א. רנדול שנברג, 2017 | |
| מקום מגורים | מערב לוס אנג'לס, קליפורניה |
|---|---|
| פעילות בולטת |
השבת יצירות אמנות שנגזלו מיהודים בתקופת השואה חקר גנאלוגיה של משפחות יהודיות ממרכז אירופה |
| השכלה |
אוניברסיטת פרינסטון בית הספר למשפטים ע"ש גולד באוניברסיטת דרום קליפורניה |
| מקצוע | עריכת דין |
| תואר | דוקטור למשפטים |
אֶריק רַנדוֹל שנברג (באנגלית: Eric Randol Schoenberg[1]; (נולד ב-12 בספטמבר 1966) במחוז לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית) הוא עורך דין וגנאלוג יהודי-אמריקאי המתמחה בתיקים הנוגעים להשבת רכוש יהודי גזול, בעיקר על ידי המשטר הנאצי בתקופת השואה. שנברג התפרסם בתביעתה של מריה אלטמן להשבת ציורים של גוסטב קלימט מידי ממשלת אוסטריה לבעלותה המלאה.
קורות חייו ופועלו
רנדול שנברג נולד בקליפורניה למשפחה יהודית ממוצא אוסטרי. אביו רונאלד שנברג היה משפטן. אימו ברברה היא בתו של המוזיקאי אריך צייזל. מצד אביו הוא נכד למלחין ארנולד שנברג.[2]
שנברג סיים לימודי תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון ב-1988. בתוך כך למד תקופה קצרה באוניברסיטה החופשית של ברלין. ב-1991 קיבל תואר דוקטור למשפטים (JD) מאוניברסיטת דרום קליפורניה, והוא נמנה עם סגל המרצים בבית הספר למשפטים שלה. שנברג שותף במשרד עורכי דין בוּריס ושנברג (Burris and Shoenberg LLP) שבסיסו בלוס אנג'לס, קליפורניה.
שנברג כיהן כנשיא מוזיאון השואה בלוס אנג'לס בשנים 2005–2015. הוא עוסק בחקר אילנות משפחה של יהודי מרכז אירופה ופועל בהתנדבות כאוצר באתר Geni.com. שנברג חבר בוועד המנהל של JewishGen ומחבר ספרי הדרכה בנושא הגנאלוגיה של יהודי אוסטריה ושל יהודי צ'כיה.
שנברג מתגורר עם משפחתו בפרוור ברנטווד (אנ') במערב לוס אנג'לס. הוא שומר מצוות כדרך היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית. בדפי GENi שבפיקוחו מוצגים בני משפחתו גם בשמותיהם העבריים. אריק רנדול שנברג נקרא בשם רונן, אשתו פמלה נקראת גם פנינה, ולילדיהם הוענקו השמות דורית שושנה, נתן נחמן אברהם ויוסף סמואל. אחיו נקרא ראובן ואחיותיו – מרגלית ומלכה.[3]
השבת הציורים של קלימט
שנברג נודע כמי שפעל להשבת הציורים של האמן גוסטב קלימט שנבזזו על ידי הנאצים ממשפחת באואר-בלוך ונותרו בחזקת ממשלת אוסטריה. היורשת החוקית של הציורים הייתה מריה אלטמן והתביעה לבעלותה עליהם הוגשה מטעמהּ. הליכי המשפט היו מסובכים ונתקלו בהתנגדות עזה של האוסטרים, אך שנברג צלח את המכשולים המשפטיים והמדיניים, וב-2006 ניתן פסק הדין לטובת מריה אלטמן. לאחר השבתן, מכרה אלטמן את היצירות לגלריות שונות ברחבי ארצות הברית בסכום כולל של מאות מיליוני דולרים, וחלק מהכספים נתרמו להקמת מוזיאוני שואה בארצות הברית.[4]
המערכה להשבת הציורים זכתה לסיקור תקשורתי, והיא מוכרת מהספר "האישה בזהב"[5] ומהסרט שנוצר בעקבותיו ב-2015. את דמותו של שנברג מגלם בסרט השחקן ראיין ריינולדס. שנברג הסביר בהרצאותיו לציבור את גלגולי התביעה המשפטית להשבת הציורים, ותיאוריו אינם זהים לגמרי לאלה שהוצגו בסרט.[6]
הצלחתו של שנברג במאבק המשפטי על השבת הציורים לבעליהם העְשירה אותו, שכן שכרו חוּשב לפי ערכן של היצירות בשוק.
כתב העת California Lawyer (אנ') העניק לו ב-2007 תואר "פרקליט השנה".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רנדול שנברג, דף קורות חיים באתר משרד עורכי דין Burris and Schoenberg (באנגלית)
- הפרופיל של רנדול שנברג באתר GENi; הדף נוצר ומנוהל על ידיו
הרצאתו של שנברג "?Whatever Happened to Klimt’s Golden Lady" באוניברסיטת סן דייגו ביום 6 במאי 2015
הערות שוליים
- ^ מופיע על פי רוב ברשומות כ-E. Randol Schoenberg; מכונה Randy, ושמו העברי: רוֹנֵן שנברג
- ^ שמו ראנדול ושם אביו רונאלד מאויתים בשיכול אותיות של השם ארנולד
- ^ דף GENi של א. רנדול שנברג
- ^ מדובר ביצירות "דיוקנה הראשון של אדלה בלוך-באואר" (מוכר בשם "האישה בזהב"), "דיוקנה השני של אדלה בלוך-באואר", "עץ התפוח I", "יער אשור/ יער לבנה", ו"בתים באונטראך שעל אגם אטר"
- ^ אן-מארי אוקונור, האישה בזהב (מאנגלית: יוני פורטוגלי), תל אביב: פן הוצאה לאור, 2013
- ^ הרצאתו של שנברג, "?Whatever Happened to Klimt’s Golden Lady", באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, 6 במאי 2015, סמוך ליציאת הסרט "האישה בזהב"
36593805א. רנדול שנברג