אתרי המפקדה של אדולף היטלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת אתרי המפקדה של היטלר באירופה

אתרי המפקדה של אדולף היטלרגרמנית: Führerhauptquartiere) היו מתחמי פיקוד ושליטה שהוקמו, או שהוחל בהקמתם, בגרמניה הנאצית ובארצות שנכבשו על ידה כדי לשמש את שליט גרמניה היטלר ומטהו במהלך מלחמת העולם השנייה. גם רכבת מיוחדת שימשה את היטלר במהלך חלק מן המלחמה כמרכז פיקוד נייד.

אתרי המפקדה

גרמניה החלה בהקמתם של 21 מתחמי פיקוד לשימושו של היטלר – בתחומי גרמניה, פולין, ברית המועצות, צרפת ובלגיה. רק 15 מהם הושלמו. מאלו שימשו את היטלר בפועל במהלך המלחמה אחד עשר אתרים. רבים מהם נבנו על ידי עובדי כפייה שהובאו לאתרים על ידי ארגון טודט.

אתרי מפקדה ששימשו את היטלר

בגרמניה

מחוץ לגרמניה

  • ורוולף - ליד ויניצה, ברית המועצות (כיום באוקראינה) – שימש את היטלר לניהול המלחמה עם ברית המועצות. הוא שהה שם שלוש פעמים בשנים 1942-1943;
  • מתקן דרום[2]‏ (Anlage Sud) - בסטז'יז'וב (Strzyżów), דרום-מזרח פולין – היטלר פגש שם את שליט איטליה מוסוליני באוגוסט 1941;
  • קניון הזאב I ‏(Wolfsschlucht I) – ליד קובן (Couvin), דרום בלגיה;
  • קניון הזאב II[3]‏ (Wolfsschlucht II) – במרז'יוואל (Margival), צפון צרפת – שימש את היטלר פעם אחת בלבד, לפגישה עם הפילדמרשלים פון רונדשטט ורומל במהלך המערכה בנורמנדי ב-1944.

אתרים שהושלמו אך בפועל לא שימשו את היטלר

חלק מהאתרים שלא שימשו את היטלר הועמדו לרשותן של מפקדות שדה של הצבא הגרמני.

אתרי מפקדה שהקמתם החלה אך הם לא הושלמו

  • באורדרוף (Ohrdruf), מרכז גרמניה;
  • בפולאך (Pullach), דרום גרמניה;
  • מפקדת "מתקן ריזה" בוולבז'יך (Wałbrzych), דרום-מערב פולין;
  • אתר מצפון למינסק, ברית המועצות (כיום בבלארוס);
  • בוואנדום (Vendôme), בקרבת פריז, צרפת;
  • בתיונוויל (Thionville), צפון צרפת.

הרכבת המיוחדת

הרכבת המיוחדת (בגרמנית: Führersonderzug) שימשה את היטלר במהלך המלחמה לנסיעה בין מפקדותיו השונות ושימשה בתחילה (עד אביב 1941) גם כמרכז פיקוד בפני עצמו.

לרכבת ניתנו שמות שונים בתקופות שונות: ב-1940 היה כינויה "אמריקה" (Amerika) ואחר כך שונה ל"ברנדנבורג" (Brandenburg). באביב 1941, במהלך המערכה בבלקן, היה כינויה "סופת אביב" (Frühlingssturm).

אין בנמצא מידע רב אודות מבנה הרכבת והמתקנים שהיו בה. כאשר יצאה הרכבת מברלין ב-23 ביוני 1941 (למחרת תחילת מבצע ברברוסה) בדרכה למאורת הזאב בפרוסיה, היו בה 17 קרונות בהרכב הבא (לפי סדר הקרונות):

  1. שני קטרים צמודים;
  2. קרון נ"מ – קרון שטוח, שבשני קצותיו הוצבו תותחי נ"מ מרובי קנים בקוטר של 20 מילימטר;
  3. קרון מטען;
  4. הקרון האישי של היטלר;
  5. קרון פיקוד, שבו היה חדר ישיבות ומרכז קשר;
  6. קרון משמר, ששימש את המשמר האישי של היטלר (Führer-Begleit-Kommando);
  7. קרון לארוחות;
  8. שני קרונות לאורחים;
  9. קרון עם מתקני רחצה;
  10. קרון ארוחות נוסף;
  11. שני קרונות שינה למלויו של היטלר;
  12. קרון לשימוש צוות העיתונות של היטלר;
  13. קרון מטען נוסף;
  14. קרון נ"מ נוסף.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ להרחבה ראו כאן.
  2. ^ להרחבה ראו כאן.
  3. ^ להרחבה ראו כאן.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

20860316אתרי המפקדה של אדולף היטלר