אתנוצנטריות

אתנוצנטריות (באנגלית: Ethnocentrism) או עֲדָתָנוּת^[1] היא הנטייה להסתכל על העולם בעיקר מהנרטיב של הזהות האתנית אליה משתייך המתבונן. היא משקפת את נטייתו של האדם לראות בתרבותו שלו את התרבות המרכזית, הנעלה, הטובה יותר מאחרות והנכונה, תוך שיפוטן של תרבויות אחרות בהשוואה לתרבותו. גישה אתנוצנטרית מנוגדת לגישה של יחסיות תרבותית.

פירוש המילה: "אתנוס" פירושה ביוונית עם או גזע; "צנטרום" פירושה בלטינית מרכז; כלומר, ראיית התרבות של המתבונן כמרכז העולם.

הנוקטים גישה זו סבורים כי על תרבויות אחרות להתאים את עצמן לזו הנחשבת כטובה ביותר, גם במחיר נטישת תרבותן הקיימת.

לטענת רבים, אתנוצנטריות נפוצה בכל התרבויות. דוגמאות לאתנוצנטריות אירופית (המכונה גם "אירופוצנטריות") הן חלוקת ההיסטוריה לתקופות היסטוריות על פי אירועים שקרו באירופה, ושרטוט מפת העולם כך שאירופה במרכז וחצי הכדור הצפוני הוא העליון.

לדעת סוציולוגים ואנתרופולוגים רבים אתנוצנטריות עלולה להוביל לדעות קדומות ולסטריאוטיפים כלפי תרבויות אחרות, העלולים להוות מוקד לעוינות ולקונפליקטים בין תרבויות. אתנוצנטריות קיצונית יכולה להוביל לאמונה שעם או קבוצה מסוימת הם נחותים מבחינה טבעית, ולהביא לדה-לגיטימציה של אותו העם.

המונח גם נמצא בשימוש בנושא הגלובליזציה: כאשר פירמה מתפשטת מארצה לשווקים חדשים במדינות חדשות, יש לה אפשרות לראות את השוק שלה כשוק המתקדם מכולם ומה שעבד בו יעבוד בדיוק באותה צורה בכל שאר השווקים. גישה זאת נקראת הגישה אתנוצנטרית. הגישה השנייה רואה בכל השווקים כבעלי יתרונות וחסרונות שצריך לדעת להתאים את הפירמה עליהם בבואה להיכנס אליהם, והיא נקראת הגישה הפוליצנטרית.