אתלרד השני, מלך אנגליה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אתלרד השני, מלך אנגליה
לידה 966
פטירה 23 באפריל 1016 (בגיל 50 בערך)
ממלכת אנגליהממלכת אנגליה לונדון, ממלכת אנגליה
מקום קבורה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת קתדרלת סנט פול, לונדון
בת זוג אמה מנורמנדיה
מלך אנגליה
18 במרץ 9781013
(כ־34 שנים)
101423 באפריל 1016

אתלרד השני, המכונה "עצת בּוֹשֶת" (לטינית: Ethelredus II, אנגלית עתיקה: Æðelred, אנגלית מודרנית: Æthelred the Unready; ‏966 לערך – 23 באפריל 1016) - מלך אנגליה בשנים 9791013 ומשנת 1014 ועד מותו. בין שתי תקופות שלטונו מלך באנגליה סווין, מלך דנמרק.

אתלרד היה בנו של אדגר, מלך אנגליה, מאשתו השנייה אלפרידה, ועלה לשלטון לאחר שאחיו-למחצה, אדוארד המרטיר, נרצח בידי אנשי אמו של אתלרד, שרצתה להושיב את בנה על כס המלכות. לאחר מספר עשורים של שקט ושלום נאלץ אתלרד להילחם בפולשים הויקינגים, ששבו להטריד את אנגליה. בשנת 991 הוא נלחם נגד אולאף טריגווסון, מלך נורווגיה, שהביא עמו את הצבא הפולש הגדול ביותר שפלש לאנגליה במאה השנים שלפני כן. אתלרד אמנם הפסיד מול צבאו של אולאף, אך הצליח להגיע עמו להסכם שהיה לטובתו, משום שאולאף נאלץ לחזור ולהגן על נורווגיה. גם אחרי פלישה זו התרחשו פלישות ויקינגיות נוספות לאנגליה, אשר חלק נכבד מהן הדף אתלרד לא בכוח הזרוע כי אם בתשלומי כסף, שנקראו "דנגלד". ייתכן שחולשתו זו כנגד הפולשים הוויקינגים הקנתה לו את תדמיתו הרעה בספרי ההיסטוריה, המציירים אותו כאדם חלש אשר מוטט את אנגליה.

בשנת 1013 פלש לאנגליה סוון מלך דנמרק, ואתלרד ברח יחד עם שני בניו לנורמנדיה, מולדתה של אשתו אֶמָּה, וחזר רק עם מותו של סווין בשנת 1014. אז הוא שב למלוך ושלט באנגליה שנתיים נוספות עד למותו בשנת 1016. יורשו על הכס היה בנו, אדמונד השני, אשר מלך מספר חודשים והובס בקרב מול קאנוט הגדול מלך דנמרק, בנו של סווין.

אתלרד מתואר לרוב כאיש חלש אשר דרדר את ממלכת אנגליה למצב של אסון, אבל תיאור זה אינו מדויק כלל ועיקר. הוא ערך רפורמות שיפור נרחבות במערכת המנהלית האנגלית והכניס את מוסד השריפות (Sheriff); כמו כן, על פי כמות המתכות היקרות במטבעות מתקופתו ניתן לראות כי תקופת שלטונו הייתה תקופה של פריחה כלכלית.

משמעות כינויו, המועבר לאנגלית מודרנית כ-Unready, איננה "בלתי נכון" כי אם "(זה המקבל) עצה רעה." זהו אולי משחק מילים מכוון על שמו אתלרד, שמשמעותו "בעל תושיה" (כלומר, המקבל עצה טובה). הכינוי מאוחר מאוד ותועד לראשונה במאה ה-13, מאתיים שנה לאחר מותו, בצורה Unrad.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Elizabeth M. Tyler, Ross Balzaretti, Narrative and History in the Early Medieval West, Brepols, 2006. עמ' 212.




ערך זה הוא קצרמר בנושא הממלכה המאוחדת. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27325948אתלרד השני, מלך אנגליה