ארתור הרברט, הרוזן הראשון מטורינגטון

ארתור הרברט, הרוזן הראשון מטורינגטון (באנגלית: Arthur Herbert, 1st Earl of Torrington)‏ (1647 לערך – 14 באפריל 1716), בנו של שופט, אדוארד הרברט, היה פוליטיקאי ואדמירל בצי המלכותי הבריטי בסוף המאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18. הרברט הצטרף לצי המלכותי בשנת 1663, שירת במלחמות ההולנדיות, ובתפקידי פיקוד שונים בים התיכון. זכה לקריירה מכובדת בצי ואף נפצע באחד הקרבות.

נאמנותו למלוכה, היחוס המשפחתי ותפקודו כמפקד בצי הקנו להרברט מקום של כבוד בחצר המלכות ואת חיבתו של המלך ג'יימס השני שמינה אותו לאדמירל. סרובו לתמוך בחוק המבחן הביא להדחתו מכל תפקידיו. הרברט פנה לנציגי ויליאם הנסיך מאורנג'. הוא הגיע להאג מחופש לחייל פשוט כדי להיפגש עם ויליאם ולמסור לו מכתב מאצילי אנגליה. ויליאם כהוקרה מינה אותו למפקד כוח הפלישה שלו במהלך המהפכה המהוללת שאירעה בשנת 1688, ואחרי כן זיכה אותו במשרת ראש צי הבית.

בתקופת שלטונם של ויליאם ומרי כמלכי אנגליה, שירת הרברט כלורד הראשון של הימיה, ומילא תפקיד מרכזי במלחמת תשע השנים בה פיקד על הכוחות האנגלים וההולנדים בקרבות על מפרץ בנטרי ועל החוף הסמוך (Beachy Head). נסיגתו מפני הכוחות הצרפתים עוררה זעם והביאה לעמדתו למשפט צבאי. הרברט זוכה במשפט, אך אחרי־כן לא שרת את המלוכה בתפקיד כלשהו. הרברט נישא פעמיים, אך לא זכה להביא ילדים לעולם ועם מותו, ב-14 באפריל 1716, באה לקיצה גם רוזנות טורינגטון.

ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Torrington, Arthur Herbert, Earl of מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל