ארתור אלק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ארתור אלק (בהונגרית: Elek Artúr; בודפשט, 8 בפברואר 1876 – בודפשט, 25 באפריל 1944)[1] היה סופר, מתרגם, היסטוריון אמנות, מבקר אמנות, מרצה יהודי-הונגרי.
בשמו המקורי נקרא פישר, המשפחה שינתה את שמה לאלק בשנת 1898.[2] אחותו, יאנקה פישר/אלק (נפטרה בשנת 1938) היא אמו של הסופר והצייר ג'רג' רומאן.
קריירה
ארתור אלק נולד במשפחה יהודית כבנם של שמואל פישר ושל אידה רוט. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בודפשט לימים אוניברסיטת אטווש לוראנד. בתחילת דרכו עסק בכתיבת יומני מסע ובתרגום ספרותי. משנת 1908 במשך עשרות שנים עבד בעיתון הערב הליברלי "העיתון" (Az Újság). הוא עבד גם בכתבי עת לביקורת ספרות ואמנות וביקורותיו ומחקריו הופיעו בין היתר ב"גאונות ההונגרית" (Magyar Géniusz) ועוד רבים אחרים. הוא היה כתב בכיר בכתב העת הספרותי החשוב ניוגט מיום הקמת העיתון ועד סגירתו. בין השנים 1916–1919 לימד היסטוריה תרבותית במכללה לאמנות שימושית.
המחקר הספרותי הגדול הראשון שלו עסק באדגר אלן פו (1910). בשנה שלאחר מכן הוא חיבר אנתולוגיה בשם משוררים הונגרים חדשים, ואז פרסם את כרך הסיפורים הקצר הראשון - והיחיד בחייו, "הצעידה במסיכה" (1912). הוא תרגם יצירות מאת אדמונדו דה אמיצ'יס, אלפונס דודה וגוטפריד קלר, בין היתר. מחקריו העיקריים באמנות יפה כוללים את יצירותיהם של הצייר יאנוש נאג' באלוג (1922), הצייר והמאייר דז'ה פיי (1929) ואמן הספרים לאסלו רייטר (1943). רוב כתביו היו מאמריו וביקורותיו האמנותיות בסגנון משובח שסיפקו ניתוחים מעמיקים. סיפוריו הקצרים התאפיינו באווירה ומצב רוח אימפרסיוניסטים ובנימה לירית.
אף על פי שהוא המיר את דתו לנצרות, הוא נפגע מהחוקים האנטי יהודיים לפיהם הוגדר כיהודי (החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) ואלה שללו את כל זכויותיו האזרחיות ופסלו את זכותו להתפרנס. בשנת 1944, לאחר פלישת הכוחות הגרמניים להונגריה (מבצע מרגרטה) נאלץ לענוד טלאי צהוב והחליט לשים קץ לחייו.
עבודותיו
- אדגר אלן פו (שני מחקרים, 1910)
- אנתולוגיה לירית של משוררים הונגרים חדשים. 1890–1910; 1911
- הצעידה במסיכה (סיפור קצר, 1913)
- חייו ואמנותו של יאנוש נאג' באלוג (1874–1919). לזכרו של צייר שחי באלמוניות ; עורך ארתור אלק; 1922. באינטרנט
- שלושה דורות של אמנים (1925)
- ציור הרנסאנס (1927)
- ד'ה פיי, הצייר והמאייר (1929)
- ארווין ליבל (1895–1927). חייו ואומנותו של צייר ופסל שחי באלמוניות (1935)
- קו השקמה (סיפורים נבחרים עם מבוא מאת מיקלוש ויידה, 1959)
- ארתור אלק על מיהאי באביץ'. מכתבים, מחקרים; אוסף, הערה 1984 (פרסומי התיכון המקצועי של ענף הדפוס)
- מכתבי לאיוש פילפ לארתור אלק; הערה קטלין פילפ; 1990
- אמנים ואוהבי אמנות. כתבי אמנות נבחרים; מכון המחקר לתולדות האמנות של האקדמיה ההונגרית למדעים, 1996
לקריאה נוספת
- מיהו מי בספרות ההונגרית? ספרי מאגר מסת"ב 963-8607-10-6
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. ארתור אלק
- תולדות הספרות ההונגרית. ארתור אלק
- הניוגט בן 100 שנה
- לקסיקון יהודי הונגרי. ארתור אלק מקוון
- מחברי הניוגט האות, "E" רשימת כתביו שפורסמו בניוגט
- ארתור אלק, מוזיאון הביבליוגרפיה לאמנויות יפות, 15 ביוני 2014
- מריאנה ד. בירנבאום: הקריירה של ארתור אלק, 1969 (חוברות היסטוריה ספרותית)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Halálesete bejegyezve a Budapest I. kerületi állami halotti anyakönyv 47/1944. folyószáma alatt
- ^ S. Nagy Katalin (2006). Emlékkavicsok. Holocaust a magyar képzőművészetben 1938–1945. Budapest: Glória Kiadó. p. 224. ISBN 963-9283-99-1.
