ארץ קטן ומקיא ארסו
מידע כללי | |
---|---|
צייר | אביבה אורי |
תאריך יצירה | 1985 |
טכניקה וחומרים | גירים צבעוניים ופחם שמנוני על ניר |
ממדים בס"מ | |
אורך | 150 |
רוחב | 100 |
נתונים על היצירה | |
מיקום |
אוסף הפניקס חברה לביטוח תל אביב-יפו |
"ארץ קטן ומקיא ארסו" (1985) הוא רישום מאת הציירת הישראלית אביבה אורי.
תיאור
"ארץ קטן ומקיא ארסו" הוא רישום שנוצר על ידי אביבה אורי בשנת 1985. הרישום המופשט מתאר צורה גדולה דמוית כדור הנבקע לשניים, המוצבת בחלקו העליון של הפורמט. בעוד צידה הימני של הצורה מתואר במצב של התמוססות או התפוררות, צידה השמאלי של הצורה, המצויר בגיר שחור כהה המשולב על גיר כחול וחום, כמו "נוזל" אל חלקו התחתון של הפורמט. בכך נוצרת א-סימטריה, התורמת לתחושת הדינמית של הקומפוזיציה.
הדים לדימוי האפוקליפטי שיצרה אורי נמצא ברישום אחר מן התקופה, ובו מופיע שיר של אורי, המרחיב את שמו של רישום זה: "ארץ קטן | מקיא ארסו | ארץ קטן | קורא קריאת חרדת | ארץ קטן | נבקע מתוכו | שקע רשעותו | שיגעון אחזו | שיגעון אחזו | בְּלע אִשְׁךָ | הזעק אלוקיך | החזק מעמד | הדבק מרפקיו | הדבק כליונו | נבקע שכינתו | רצונו להיות".[1]
התפוררות הצורה היינו מוטיב שהחל להופיע ביצירתה של אורי בשנות ה-70 של המאה ה-20, בעבודות כדוגמת "רקוויאם לציפור" (1973). במהלך שנות ה-80 התחדד מוטיב זה בעבודות כגון "בורות" (1980) או "הטנקים ינצחו" (1980). גליה בר אור וז'אן-פרנסואה שוורייה ראו בעבודות שיצרה אורי בשנת 1984 ואילך ביטוי למצוקה הנפשית של אורי לאחר מותו של בעלה דוד הנדלר וביטוי של האבל שנבע ממלחמת לבנון הראשונה.[2]
הערות שוליים
26647507ארץ קטן ומקיא ארסו